החיים המוזרים שלי: פרק 1- היום הראשון של בית הספר

"היום הראשון של בית ספר! אני לא מאמינה שהוא הגיע, החופש הסתיים מהר כל כך כאילו שהוא לא היה חודשיים אלא רק שבוע" חשבתי לעצמי.
קמתי מהמיטה והתארגנתי לצאת לתחנת האוטובוס.
כשהגעתי לבית הספר לא התפלאתי לגלות ששום דבר לא השתנה.. נשמע הצלצול והייתי אמורה לעלות לכיתה, אבל אני כהרגל תמיד נכנסת לכיתה חצי שעה אחרי רק כי אני לא רוצה לראות את הילדים המגעילים של הכיתה שלי. אני לא הילדה הכי מקובלת בכיתה..
כשסוף סוף עליתי לכיתה ראיתי תלמיד חדש, הוא ישב בשולחן שלי וזה אומר לידי..
הילד הזה.. הוא היה ממש שונה מכל שאר הבנים בכיתה, הוא היה מתלבש שונה, הייתה לו תספורת שונה ובכלל הוא היה לגמרי שונה מכל הכיתה..
"האם יש סיבה לאיחור גברת צעירה?" שאלה המחנכת המעצבנת שלי.
"כן אממ אני איחרתי לאוטובוס" עניתי לה והלכתי להתיישב במקומי ליד הילד החדש.
בהפסקה נפגשתי עם חברות שלי ניקול ואנג'ל. הן היו פשוט מושלמות לעומתי.. ניקול היית עם שיער שחור ועיניים כחולות היא היית גבוהה וחטובה..פשוט יפייפיה, ואנג'ל היית בלונדינית עם עיניים אפורות נמוכה וחמודה, היא באמת נראתה כמו השם שלה "אנג'ל" , מלאך.. ואני לילי ילדה עם שיער חום ועיניים חומות רזה כמו מקל וגבוהה, שום דבר מיוחד או מעניין…
"אז מה עשית בחופש לילי?" שאלה אנג'ל.
"את יודעת.. סתם ביזבזתי את החופש על שטויות, כמו תמיד.. ומה אתן עשיתן?" עניתי לה.
"הייתי ביפן, כל כך יפה וכיף שם.. לא רציתי לחזור" אמרה אנג'ל וצחקקה.
"אני הייתי אצל סבתא שלי בצפון. זה לא הדבר הכי מרתק שיש, אבל.. היו גם דברים מעניינים" אמרה ניקול.
"אני היחידה שכמעט כל החופש אכלה והסתכלה סרטים כל היום?" אמרתי וצחקתי.
"אממ.. כנראה" אמרה ניקול, ואנג'ל פרצה בצחוק.
נשמע הצלצול ונכנסנו לכיתה והשיעור התחיל.
שמתי לב שהתלמיד החדש מסתכל עלי לפעמים, אז התחלתי לכתוב לו משהו.
"איך קוראים לך?" כתבתי לו.
הוא לקח את הפתק, קרא אותו והסתכל עלי בחצי חיוך.
"ג'ייק, ולך?" הוא כתב לי בחזרה.
"לילי" עניתי לו.
"מאיפה אתה? אף פעם לא ראיתי אותך קודם" כתבתי וכשרציתי למסור לו את הפתק המורה המעצבנת באה ולקחה אותו.
כשהסתיים השיעור, אספתי את הציוד שלי והתחלתי לזוז לכיוון הדלת אך ג'ייק תפס לי את היד ועצר אותי.
"אממ ג'ייק, אתה צריך משהו?" שאלתי אותו.
"את האמת כן.. אני רוצה להכיר אותך, אין לי פה חברים ואת נראת לי נחמדה.. אז.. רוצה להכיר?" הוא שאל אותי.
"כן, למה לא?" עניתי לו בחיוך.
יצאנו לחצר בית הספר וישבנו בדשא.
"מה כתבת בפתק?" ג'ייק שאל.
"איזה פתק?" שאלתי בתמימות.
"זה שהמורה המעצבנת הזאת לקחה לך." הוא ענה לי.
"הא.. רציתי לשאול מאיפה אתה, פשוט אף פעם לא ראיתי אותך קודם." אמרתי לו בחיוך.
"מהולנד.. אני עולה חדש" אמר ג'ייק.
"עולה חדש? איך אתה יודע אנגלית כל כך טוב ואין לך מבטא אפילו?" שאלתי אותו בהתפלאות.
"אבא שלי הוא אמריקאי.. אז היינו מדברים באנגלית רוב הזמן ככה שהיה לי אימון דיי טוב לאנגלית שלי" הוא אמר.
"אני צריך ללכת לשנייה אוקיי?" הוא אמר תוך כדי שהוא מוציא משהו מהתיק.
"כן בטח, אני אחכה פו" עניתי לו בבלבול.
לא הבנתי מה הוא הוציא מהתיק היה לזה צורה של בקבוק אבל.. הוא היה משונה היית לו צורה משונה, והנוזל שהיה בפנים.. היה נדמה כאילו הוא זהר..
ג'ייק חזר, והפעם בלי הדבר שהוא הוציא מהתיק קודם לכן.
"לאן הלכת?" שאלתי אותו.
"סתם.. אממ.. אני.. הייתי צריך אממ.. להביא משהו לחבר." הוא ענה באיטיות כאילו הוא בודק כל מילה שהוא אומר.
"חבר? אמרתי שאתה חדש ושאתה לא מכיר אף אחד." אמרתי לו בבלבול.
ג'ייק התסתכל עלי מוזר, קם והלך.
נשמע הצלצול..
עליתי לכיתה וזאת היית השעה האחרונה, אחרי השעה הזאת משתחררים לבית.
כשנכנסתי לכיתה לא ראיתי את ג'ייק. חשבתי שאולי הוא מאחר אבל בסופו של דבר הוא בכלל לא הגיע לשיעור.
השיעור נגמר והשתחררתי מהבית ספר..
החלטתי ללכת ברגל, "לא תזיק לי קצת פעילות גופנית" חשבתי לעצמי.
בדרך לבית ראיתי את ג'ייק נכנס לבית, הבית הזה היה נראה ממש ישן.. אבל המשכתי ללכת, לא רציתי להכנס לשם.. הבית הזה די הפחיד אותי.
כשהגעתי לבית שלי לא הייתי מופתעת לגלות שהוא ריק.. כמו תמיד. עליתי לחדר שלי בעליית הגג, התקלחתי, עשיתי שיעורים, הסתכלתי טלוויזיה והלכתי לישון. מחר יום חדש.