החיים הנוראיים שלי פרק 5
ההודעה לא הייתה מהארי, אלא מ…..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אלא מירין.
ירין: איפה את?? אם אבא יתפוס אותך הוא יהרוג אותך עם אקדח! הוא בחיפושים אחרייך!!
עלה לי החום, זה ממש הפחיד אותי
כתבתי לה בחזרה;
אני: אני לא חוזרת! מצאתי מקום משלי!
ירין: אז איפה את? אני רוצה לבוא לבקר אותך……
לא סמכתי עליה, מאיפה לי לדעת שאבא שלי או אפילו יואב משתמשים בפייסבוק שלה כדי למצוא אותי.
אני: אני לא באה!
אמרתי וניתקתי את הפאלפון והתלבשתי וירדתי. ראיתי שולחן מלא בכל המאכלים שאתם רוצים !! היה ש בשר, גבינות, משקאות, במקום ברז היו שם מלאמלא משקאות, במקום פרוסת לחם היו פירות ירקות בשר המאכלים הכי מדהימים שיכולתם לבקש! הארי ועלמה כבר היו מסביב לשולחן, "בואי חיכינו לך, לא התחלנו לאכול בלעדייך, בואי שבי ליד הארי" חייכתי והתיישבתי לידו. "שמעתי שאת הולכת לבית ספר שלי מחר….מזל טוב" הארי לחש לי. חייכתי אליו. רוב הארוחה עברה בשתיקה, "אה מאיה" עלמה הציעה ארגז אדום והושיטה לי אותו. "מה זה?" "אייפון, החלטתי שיהיה לך פאלפון כדי שאם תיקלעי לצרה תוכלי ליצור איתנו קשר, יש בטלפון את המספר שלי, של הארי, של המשרת שדרך אגב שמו נלסון, ואת המספר של הדירה" היא חייכה וצחקקה. "תראי עלמה, אני מאוד מעריכה שאת דואגת לי והכל אבל….אני לא יכולה לבקש כל כך הרבה אני לא יכולה להרשות לך לבזבז עליי ככה כסף…." אמרתי במבט מתנצל והשפלתי מבט והושטתי לה את הפאלפון הלבן. "חמודה שלי, עכשיו את חלק מהמשפחה טוב? אני לא אתן לך לחזור לשם ולהרוס את חייך ולכן אני לוקחת אותך לידיים שלי אוקיי? את אפילו לא צריכה להודות לי מתוקה" מה לעשות?? היא הושיטה לי את הטלפון, מה יכולתי לעשות? לקחתי אותו, מסתבר שיש גם פייסבוך [עוד לא למדתי את השם] בפאלפון ידעתם את זה?? שמתי אותו בחדר למעלה. פתאום נשמע צלצול בדלת, המשרת ששמו נלסון הלך לבדוק מי זה ואז חזר ואמר, "גברתי, זה גבר עם שיער שחור גבוהה, לבדוק מה הוא רוצה?" התיאור נשמע לי מוכר…."אפשר לראות בעינית מי זה?" שאלתי, "כמובן" ענתה עלמה והלכתי לבדוק. אומייגאד זה אבא שלי!! מה אני עושה?
תגובות (4)
תמשיכי
המשךךךך
תמשיכיי
תמשיעכייי