החיים בקולג’-שנה 1-הנערה במסיכה השחורה-פרק 2:תה

צחנת המסדרון עלתה שוב באפי ועיוותתי את פרצופי בגועל, סגרתי את הדלת וירדתי במדרגות התהלכתי באיטיות לעבר המטבחון הקטן שעמד לרשות בניין המגורים מקרר, ארוניות אחסון, דלפק מיקרוגל וקומקום חשמלי. אני וסאם היחידים שמשתמשים במטבח בקביעות, כל השאר מעדיפים להזמין אוכל מהיר או לצאת לברים ולאכול שם אני שיודע איך להפעיל את המיקרו מעדיף לקחת אוכל בקופסאות מהבית ולחמם כאן, יותר בריא לי ופחות יקר לארנק שלי. התחלתי להרתיח לעצמי מים הקומקום וחיפשתי את קופסת התה שקניתי בטיול שלי ליפן, סתם קופסת במבוק שאני מחזיק בה את התיונים של התה כדי ששאר התלמידים לא יזרקו אותם לפח פתחתי את אחת ארוניות האחסון ולקחתי את הקופסה הוצאתי תיון של תה ירוק והחזרתי אותה למקום, לקחתי ספל גדול והכנתי לעצמי תה מהביל, לגמתי לגימה והמשקה חימם את גופי, חייכתי חיוך קטן והלכתי לספות שהונחו ליד הדק, התישבתי על אחת מהן והנחתי את כוס התה שלי על שולחן העץ הקטן שהיה שם, הבטתי בשלג שנערם באיטיות על הדק והמדשאה של הקמפוס. שלג תמיד ריתק אותי הסוגים השונים של פתיתיו והשלג שיורד בחג המולד וגורם לאושר בליבם של אחרים עצלי הוא משרה שלווה ורוגע לגמתי עוד לגימה ארוכה מהתה שלי ועוד פרץ חום עבר בגופי
"אתה חושב שהפעם הוא יעבור את עשר הסנטימטרים?" שמעתי קול עדין מאחוריי שהקפיץ את ליבי וכמעט גרם לי לשפוך על עצמי את התה, סובבתי את ראשי וראיתי את ג'וליה שיערה החום והמתולתל היה אסוף בצורה מרושלת עם קליפס צמוד לעורפה, עיניה הכחולות הסתתרו מאחוריי משקפיה העבות והמרובעות ופנייה החיוורות היו סמוקות מהקור ששרר החוץ. היא לבשה מעיל עבה בצבע אדום חזק ומכנסיים שחורים שחלקם התחתון נבלעו במגפיי העור השחורים שלה שהגיעו עד לברכיה, נראה שהיא התלבשה למזג אוויר שכזה, בידיה היה כוס נייר ובתוכה משקה שהעלה אדים, כנראה שהיא קנתה אותו בעודה מגיעה לבניין הכי קרוב כדי להתחמם מהקור, היא חייכה אליי והתיישבה בספה שממולי מביטה לבחוץ ולוגמת מהמשקה שהיה בכוסה
"איזה תה אתה שותה סאם?" היא שאלה והביטה בספל שלי שהונח על משענת הספה וידי עוטפת אותו סופגת את החום ממנו
"תה ירוק בלי סוכר, להרגעה אחרי יום עמוס" אמרתי וחייכתי חיוך עצל
"ארל גריי עם חלב אם תהית" היא אמרה והרימה קלות את הכוס שלה, כאילו מבקשת להרים כוסית, היא חייכה ולגמה ארוכות מהתה שלה חוזרת להביט בשלג.
ג'וליה היא האחות הקטנה של חבר טוב של אחותי, אני חושב שהיא עברה לקולג' הזה אחרי חג המולד ועדיין לא בחרה נושא לתואר
"כבר החלטת על הנושא לתואר ג'וליה?" שאלתי אותה לא מפנה את מבטי מהשחג אני משער שגם היא לא, שנינו מרותקים לקסם הלבן שנפל מהשמיים האפורים
"עוד לא אולי אחרי הנשף, כשהלימודים יתחילו לקחת את עצמם ברצינות אני אבדוק כמה קורסים" היא אמרה ויכולתי לשמוע אותה לוגמת את התה שלה, המשכתי להביט בשלג נופל ושתיתי את שאר התה שלי באיטיות מתענג על הטעם שלו כל פעם מחדש. כשסיימתי לשתות את הלגימה האחרונה ג'וליה כבר לא הייתה בספה שמולי, כנראה שהיא התחממה והלכה למעונות שלה, האמת שלא היה לי כל כך אכפת, היא די נדבקה עליי כי אני היחיד שהיא מכירה בכל המקום הזה, הלכתי למטבחון ושטפתי את ספל התה שלי מניח לה להתייבש ועולה לחדר שלי, לקחתי את המגבת שלי ואת כלי הרחצה. כתבתי פתק לג'ונתן שמסביר לו למה אני לא בחדר והלכתי להתקל לפני שהנשף יתחיל.