החוצפן (חלק 1)

"את זוכרת איך הכרתם??"
איך הכרנו. שאלה שלא רציתי לענות עליה, ותשובה שלא רציתי להיזכר בה. הכרנו באתר כלשהו. הוא שלח לי הודעה, לא התעניינתי בו כל כך, הייתי אחרי פרידה, אבל הוא התעקש, ובסופו של דבר השאיר מספר וביקש שאשלח לו הודעה בבוקר. הטעות הכי גדולה שעשיתי הייתה לשלוח לו את ההודעה.
"לא" עניתי.
"בסדר, אם כך את אומרת" הוא אמר לי, "מי אני שאתווכח??"
ציחקקתי. אני חושבת שהוא ראה שזה צחוק מזוייף. קשה לי לזייף במצבי לחץ.
"אז…" הוא התאמץ להוציא את המילים "מה דעתך על היין??"
"דיי טוב" עניתי לו והרמתי את הכוס לשתות, מנסה להימנע מקשר עין ישיר.
"לפחות תתני לי להזמין לך את המנה שלך??" הוא שאל.
הנהנתי לו. הגיעה המלצרית ופיטפטה איתו קצת, הוא הזמין משהו.
המלצרית הלכה והוא החזיר את מבטו אליי. עיניי פגשו את עיניו לשנייה, מיד הסטתי את מבטי.
"את מאוד יפה, רואים שאת משקיעה בעצמך" הוא אמר לי וחייך חיוך פשוט ותמים. חייכתי אליו בחזרה.
"זו סתם שמלה וחברה סידרה לי את השיער".
"את יודעת שבעיניי תמיד תהיי הכי יפה" הוא אמר במבט שובב.
חיפשתי מה להגיד. למזלי צלצול הפלאפון שלו קטע את השתיקה המביכה. הוא צעק על בחור אחד שעל העבודה להיעשות כמו שצריך, או שלא תיעשה בכלל, להערכתי אחד העובדים שלו. הוא עמד בראש חברת היי-טק מרוויחה, המשכורת החודשית שלו הייתה גדולה משלי פי כמה, אבל עליי להודות שזו הייתה הבחירה שלי. כשהוא השתחרר מהצבא הוא החל ללמוד מנהל עסקים ומחשבים ברמה גבוהה, ואני, שהשתחררתי 3 שנים אחריו, חיפשתי לי כיוון, ובסופו של דבר מצאתי את עצמי כאן, בת 23, לומדת עכשיו ועובדת כברמנית בפאב בת"א. לעומתי, הוא בן 27, רווק מבוקש ועשיר, שמרוויח יותר מרוב האנשים שאני מכירה. מה הוא מצא בי??
"מצטער", הוא אמר, "העובדים האלה, מישהו צריך ללמד אותם מה לעשות".
"כן" אמרתי לו באדישות.
"מה קרה דפנה?? את לא פה, זו לא דפנה הרגילה".
"אני לא יוצאת להרבה דייטים" עניתי לו.
"בגלל האקס??"
הנהנתי לו בבושה.
"המנות שלכם" אמרה המלצרית והניחה על השולחן שתי צלחות גדולות ועליהן נתחי בשר עסיסיים.
"תודה לך" הוא אמר וחייך אלייה חיוך עדין והיא הסמיקה, מוכנה ליפול לרגליו בכל רגע נתון.
"נו, למה את מחכה??" הוא אמר, "תטעמי".
חתכתי לי חתיכה מהבשר והכנסתי לפי.
"וואו", אמרתי בפה מלא, "זה פשוט מדהים".
"שמעי, דפנה, אני יודע שאת לא רגילה למצבים כאלה" הוא אמר, "אבל תוכלי לנסות לשכוח ממנו?? רק לערב אחד, תהיי מרוכזת בי??"
"אני.. אני לא יודעת.."
"בבקשה דפנה", הוא החל לבקש, "חיכיתי רק לך, כבר כמה חודשים אני רודף אחרייך, מנסה להשיג ממך יחס, מזלי שההורים שלנו מכירים, אם הם לא, כנראה שלעולם לא הייתי זוכה בך".
חייכתי אליו, "יודע מה??" אמרתי לו, "אני אתן לך את הערב הזה, ואהיה רק שלך ללילה אחד, בוא והראה לי, מה גורם לכולן לרדוף אחריך".
ישבנו לדבר כשעה במסעדה, תוך כדי שאנו אוכלים ושותים, אני לא יודעת איך הוא נשאר כה פיקח, הוא שתה פי שלוש ממני.
"אז, דפנה", הוא אמר לי, "מחכים לך הערב או שאת באה איתי הביתה??"
"הבטחתי לך ערב, ואני פה לקיים".
"יופי, אז לפני שתתחרטי" הוא זרק כמה שטרות על השולחן, נעמד והרים אותי.
הוא הרים אותי למכונית, נסענו במשך פחות מדקה והגענו לביתו.
"הגענו נסיכה" הוא פתח את דלת המכונית וחשף בפניי את ביתו. הוא היה מדהים, זה היה בית גדול כל כך. מדוע שיבחר לגור בו לבד??
הוא פתח את דלת הבית ונזרק על הספה. מבפנים, הבית היה מדהים אפילו יותר. הריצפה נצצה בגוון שמנת יפהפה, הספות היו שחורות ועשויות עור, הטלוויזיה הייתה גדולה, כמעט בגודל כל הקיר.
"הבית שלך מדהים" אמרתי לו, "למה אתה גר לבד??"
"אני מניח שעד היום לא מצאתי את הבחורה שאני רוצה שתהיה פה איתי"
חייכתי אליו. הוא נעמד מולי וחיבק מסביב למותניי. הוא קירב את פניו אליי. האם זה נכון?? לנשק אותו?? לא נישקתי איש כבר זמן רב. אולי חודשיים, אם לא יותר. השפתיים שלו נגעו בשלי ובסופו של דבר, התנשקנו. זה היה מדהים.
"אני יודע שזה חוצפה מצידי, אבל.. רוצה ללכת לחדר??"
"א-אני לא יודעת אדם" גימגמתי, "לא שכבתי עם מישהו כבר כמעט חצי שנה".
"אז הגיע הזמן לרענן אותך", הוא אמר בחיוך שובב והרים אותי לחדרו.
~
"זה היה מדהים", אמרתי ונשענתי עליו. הוא היה כזה נעים, הרגשתי איתו כל כך טוב. כמו נסיכה.
"לכי לישון מותק, מחר יש עבודה" הוא נשק לראשי ואני נרדמתי.
~
הפלאפון שלי צילצל. 3 לפנות בוקר, מי מתקשר בשעה כזאת??
"הלו??" עניתי.
"דפנה", זיהיתי את קולו.
"מה אתה רוצה בן??"
"אנחנו חייבים לדבר" הוא אמר.
"מתי??"
"עכשיו. אצלי".
"אני בדרך".
קמתי מהמיטה והתלבשתי. למה אני עושה אתזה?? כנראה לא התגברתי.
"דפנה??" אדם התעורר ושאל, "מה את עושה??"
"אני חייבת ללכת, אדם, אני מצטערת".
"אבל.. למה??"
לא עניתי לו. ברחתי. לא יכולתי להביט בו. ידעתי שאני שוברת את ליבו. יופי בן, אני מקווה שזה באמת חשוב.