הח'ברה המדליקים – פרק 2

קודם כל – קצת שינויים:
מצטרפת אלינו מישהי חדשה:
שם: קורן
כינוי: נוני
הערות: יש לה חבר בשם ג'סטין והיא מכורה למוזיקה באנגלית ! שונאת – מזרחית וערסים .

שינוי לסבריאל:
כינוי: סברי
תיאור: גבוהה מאד, שיער שחור קצר עד הכתפיים וחלק, עור בהיר, עיניים חומות, אף שכמעט סולד, שפתיים שתמיד בליפ גלוס שקוף וגזרה נאה… ורגליים ארוכות .

שינוי ליובל:
תיאור: בלונדינית ועיניי טורקיז, גוף יפה ורגליים ארוכות
הערות: חמודה, מצחיקה, חברותית וכו'
כינוי: לאקי

שינוי לשיראל:
כינוי: שיראלוש .
~~~~~~~~~~~~
"בן מה אתה מטורף ?! מה אתה נפרד מלוסי ?!" קראה דנה וכמעט טילטלה את בן שעמד באמצע מעגל הבנות שלנו . פתאום בידיו של בן הופיע זר פרחים ענק, וניחשנו שזה כלבקש סליחה מלוסי . "למי זה ?" שאלה קורן בסקרנות . "לא ללוסי זה בטוח " אמר בן ואז החביא מאחוריי גבו את זר הפרחים ופנה ללכת . "חכה !" קראה קרן והוא נעצר, הסתובב, וקרן, שאף אחד לא קלט מה עשתה, רצה במהירות וחטפה ממנו את זר הפרחים . לפי מבטיהן של הבנות הבנתי שהן מזועזעות וחלקן אפילו גאות במעשה שעשתה . ואז קרן הפילה מידה את הזר על הדשא והתחיל לקפוץ עליו, לדרוך עליו ולהרוס אותו . בן היה המום ולא זז ואז כשקרן סיימה וחייכה חיוך רחב בן קרא " מה עשית ?! הזר הזה עלה לי מאה שקל !!" . קרן אספה את הזר וזרקה אותו לפח, ואנחנו בזמן הזה ניגשנו אלייה . דנה ניגשה לבן והתחילה לצרוח עליו, ונשמע היה שהיא ממש הגנה על לוסי . החטפתי מבט אל לוסי, היא נראתה בודדה, ועצובה, וראיתי גם פרצוף על פנייה כאילו היא הולכת לפרוף בבכי . היא שמעה את מה שהוא אמר, ובגלל זה היא עומדת לפרוץ בבכי, בגלל בן המגעיל הזה . דנה ניגשה אל לוסי ולחשה משהו לאוזנה, לוסי הינהנה ואז פתחה בריצה לכיוון ביתה . מיהרתי ללכת אלייה ולשאול למה לוסי הלכה . "אל תדאגי, יש לי תוכנית מעולה שעוד בן ירדוף אחריי לוסי המדהימה " אמרה דנה וקרצה אליי, ואני הינהנתי באיטיות כזאת שאומרת "אווקי .." …
כריס עמדה בצד והביטה על כולנו, מיהרתי לגשת אלייה .
"כריס, למה את עומדת כאן סתם ככה ?" שאלתי אותה והיא משכה בכתפייה ואמרה "את יודעת שאני לא מאמינה באהבה ואני צוחקת על כל אחד שיש לו חבר או חברה, את זוכרת איך צחקתי על בן ועל לוסי כשתפסנו אותם אוכלים גלידה ?" שאלה אותי ואני השפלתי את מבטיי בחיוך, נזכרתי במקרה הזה . "אבל את יודעת שבסופו של דבר גם את תתאהבי ותמצאי את האחד שלך " אמרתי לה והיא הנידה בראשה ונחרה בבוז "מעולם לא התאהבתי, וכנראה שגם לא אתאהב, איזה סיפור עצוב, הא ?" . "אם תאמיני בזה הכל יכול לקרות " אמרתי לה והיא רק שוב משכה בכתפייה וניגשה לחברות הבנות שהמשיכה לעמוד סביב בן .