הזמרת מהטיטאניק – פרק 1:יעודי

אני אליזבת' , ומאז שאני נולדתי יעודי היה קבוע מראש, זמרת.
כל האנשים במשפחה שלי היו זמרים, סבתא שלי, סבא שלי, אבא שלי, אמא שלי, דודה שלי ואפילו אחותי.
הוריי הוציאו את כל כספם כדי שאוכל ללמוד כמו שצריך ואפילו לשיעורי פיתוח קול, המשפחה שלי ענייה מאוד, ובכל זאת השקיעו בי את נשמתם ובמוזיקה. אני הלכתי וגדלתי ולבסוף הגעתי לגיל שבו הייתי צריכה לעזוב את הבית ולפרנס את עצמי, לא היה לי לאן ללכת, לכן הייתי חייבת להוציא את כל כספי כדי ללון בבית מלון עד שאמצא עבודה.
יום אחד בא בנאדם עשיר במיוחד ללון בבית המלון, הוא פרסם בבית המלון עבודה לזמרת באוניה חדשה.
המחשבה על כך שאוכל להתפרנס בתור זמרת על אוניה לא רעה כלל, יהיה לי חדר משלי, אוכל תמיד לראות את המים הכחולים השקטים… כמובן שישר לקחתי את העבודה, הבנאדם בדק את יכולת השירה שלי והוא אמר שהקול שלי 'מהפנט' . כולם תמיד אמרו לי את זה, אף פעם לא הגדירו את הקול שלי בצורה אחרת, רק 'מהפנט', לפעמים אמרו לי שהקול שלי 'מקסים' 'מדהים' אבל מהפנט היה המילה העיקרית.
והנה אני עכשיו, אורזת מזוודות אל יעודי, ויעודי נמצא מעבר לגלים.

"אליזבת' את מוכנה?" שאל אותי אדוארד, הבנאדם שהציע לי את העבודה. "עוד מעט.." הסתכלתי מסביבי בחדר ובדקתי שאני לא שוכחת כלום, לפתע ראיתי את שמלת ההופעות שלי שאני מופיעה איתה, היא הייתה מקופלת יפה על המיטה. זו השמלה שאמא שלי תמיד הופיעה איתה, והיא נתנה לי אותה לפני שעזבתי את הבית, ותמיד לפני השינה אני לובשת אותה כדי לתאר לעצמי את ההופעה הראשונה שלי, איך היא תהיה, השמלה נטלת על צווארי כקולב ומגיעה עד לרצפה כמו שמלת נשף, היא כחולה כמו עיניי ואמא אומרת לי שהיא מבליטה מאוד את עיניי. רגע! אני צריכה לסיים לארוז!
הכנסתי את השמלה לתוך המזוודה וסיימתי לארוז. "אליזבת' את באה?" יצאתי עם המזוודה שלי מהחדר של בית המלון מתנשפת מכובד המזוודה. "בבקשה, תקרא לי בת' , זה עדיף בעיניי." אדוארד חייך חיוך קטן. "אני מעדיף אליזבת' זה שם יותר מקצועי בעיניי, תבקשי מחברייך שיקראו לך בת' "
חייכתי לו חיוך בתגובה, אני הבנתי בדרך הקשה שיש זמנים שצריך לשתוק. "קדימה, בואי לפני שנאחר"
הלכתי אחריו במסדרון הצר. "נאחר למה?" הוא הסתכל עליי במבט של:'איך אני לא יודעת'.
"לטקס חניכת האוניה כמובן, מממן האוניה יחתוך את הסרט האדום ואז כל מיני אנשים עשירים יסעו בה בפעם הראשונה! ואת תהיי הזמרת הראשונה שתשיר שם! את צריכה להיות גאה בעצמך" הוא אמר לי וחייך חיוך חביב. "איך קוראים לאוניה?" הייתי מאוד מסוקרנת.
הוא חייך אליי חיוך עוד יותר רחב כאילו הרגע שמע את המשפט הכי טוב בעולם.
"טיטאניק" הוא אמר כאילו הוא מתענג על השם "טיטאניק…"