הזמן מדבר-פרק 2

מהפרק הקודם:
׳הנה שוב היא, מלאני, הילדה המושלמת והמהממת בעולם.׳ חשבה לירון בזילזול.

פרק 2-
~כעבור חודש~
צילצול להפסקה שנייה. התלמידים החלו להסתער, החבורה ירדה לחצר כדי להסתובב.
״למה שירן לא הגיעה?״ שאלה מל. (שירן זאת אחת מהחבורה שלא ציינתי אותה בפרק הקודם.)
״חולה.״ מלמלה מולי. לפתע מל החלה להרגיש לא קשורה בשיחה, מולי ואשלי דיברו על דברים שלא קשורים בכלל אל מל, היא התאכזבה והדילמות בינה לבין עצמה החלו.
׳ללכת? או לא? מצד אחד.. זה לא יפה.. מצד שני.. הן לא יהיו חברות שלי.׳
היא החליטה להמשיך להגרר אחריהן, עם הרגשה לא טובה על הלב.

~כעבור שבוע~
אל אשלי הגיע מכתב באמצע השיעור.
׳אשלי.
בחרתי שאני לא יכולה להמשיך יותר,
זה פשוט לא שווה את זה..
תהנו לכן בחבורה,
מל.׳
היא קימטה מיד את הפתק והשליחה אותו לפח.
״מטומטמת..״ מלמלה.

מאז אשלי ומולי הפסיקו לדבר עם מל, וזה הדרדר לריב נוראי עם אשלי, כך שגם אשלי וגם מל רצו להשלים עם לירון. לירון זרחה כשראתה שמל רצתה להשלים איתה, הסכימה מיד ואפילו ציינה את זה ביומנה. (רציני.)

מאז מלאני הפכה למתבודדת, כי אשלי כיוונה כמה חברות שלה נגדה, והיא הייתה מסתובבת רק עם לירון.