הזיות וטיפות דם: ניסיון?

היא נישקה קלות את שפתיי.
יכולתי להרגיש זאת, אך יכול להיות שרק דמיינתי.
בימים אלו, אני בעיקר הוזה.
אני לא יכול להסביר ממש למה, ומתי זה התחיל, אבל אני יודע שזה לא יסתיים בקרוב.
אלא אם אני אמות, מה שכרגע, נראה כחלום טוב, ואין מצב שזה יתקיים.
החיים אכזריים מכדי לתת לחלומי להתגשם.
אני יודע רק שכאשר אני לא הוזה, אני רואה דם מטפטף במורד הקירות.
ואולי, זה בעצם חלק מההזיה.
מי כבר יכול להבדיל?
הדבר היחיד בו אני בטוח, זה שהיא קיימת.
אני לא יודע מי היא, או מה היא עושה כאן, אבל היא אמיתית.
אני יודע זאת משום שצליל קולה הוא הצליל היחיד בתוך כול הזוועה הזו,
שנשאר אותו דבר.
הוא הצליל היחיד שעוזר לי לשמור על שפיותי.
אבל מצד שני, מעולם לא נודעתי בשפיותי.
אז, אני מניח שאפשר להגיד שאני משוגע שכלוא בכלא של הזיות ודם.
נשמע כמו עוד יום רגיל, הלא כך?