הזדמנות אחרונה -פרק 2

סוף סוף יצאתי מהבית אחרי שהייתי צריך לריב עם פונץ', הכלב שקבלי ליום הולדתי ה-3 שלי על הפנקייק האחרון שנשאר בצלחת.
איזה מזל שליסה גרה במרחק 2 רחובות ממני, אחרת היינו בטוח מאחרים, וכמו שליסה אמרה,צריך להשאיר רושם טוב.
וויליאם כנראה כבר התייאש מלחכות לליסה כי החניה הייתה ריקה, צפרתי שלוש צפירות ואחרי שתי דקות ליסה כבר הייתה בחוץ.
"בוקר טוב יפיופה" קרצתי "מה פרח כמוך עושה בשכונה הנידחת שלנו?"
"תפסיק לזבל תסכל ותתחיל ליסוע כי אם לא אנחנו נאחר, וזה יהיה באשמתך!"
"בסדר, בסדר, לא צריך להתעצבן " מיהרתי ללחוץ על הגז. "תגביר קצת את המהירות סבאלה , או שקשה לך מידי ללחוץ על הגז?" צחקה , ההתבדחויות של ליסה בדרך כלל מאוד נדירות עם אנשים אחרים, אבל כניראה שאיתי היא מסירה את המסכה הקשוחה והשקטה שלה לכמה רגעים, ליסה בדרך כלל פחות חברותית ומצחיקה, היא לא אוהבת להיות עם הרבה אנשים ורעש, אבל אולי דווקא בגלל זה כל הבנים אוהבים אותה.
וגם אני.