הזאבה הנודדת פרק 5 נעמה , תכירי את המאמנת שלך + ספיישל

שתיתי את המרק ומיד הרגשתי טוב.
"תודה , מריה" חייכתי לעברה.
"שמחה שאת מאושרת , עכשיו , בואי נדבר על הכוחות שלך" חייכה מריה.
"כוחות?" שאלתי בפליאה , לא ידעתי שיש כזה דבר 'כוחות'.
"כן. את בטח עדיין לא שולטת בכוחות שלך , אנחנו נמצאה לך מאמן" אמריה מריה , שרית ביינתים הלכה לנקות את החדר מהבלאגן שהיה בו.
"אני? לא שולטת בכוחות? תראי!" צעקתי לעברה , מנסה לרכז את הכוחות הפנימיים שלי.
"תנסי להכפיל את הסכין הזה בעשר פעמים , זה אחד הכוחות שלך" אמרה מריה בהתייאשות והניחה מולי סכין מטבח גדולה.
עצמתי עיינים בחוזקה , מתוך החשיכה ראיתי עשרה נקודות אור קטנות , והן התחילו להתפרע. שפתחתי את עייני , הסכינים נזרקו לכל עבר , שרית צרחה ומריה גם.
"עצור!" צעקתי , הסכינים נעצרו. על ידיה של מריה , שניסתה לתפוס בסכינים , היו שריטות גדולות מאוד , התביישתי בעצמי.
"זה בסדר , זה יעבור" חייכה מריה.
"העיקר שלא נפגעת בעצמך" אמרה שרית בהקלה , על בטנה התגלה חתך גדול.
חיפשתי פלסטר או משהו לח , לבסוף מצאתי נייר והרטבתי אותו , והנחתי אותו על החתך של שרית.
"אני מצטערת.." מלמלתי , זאת פעם ראשונה שאני פוצעת מישהו.
"זה..בסדר.." מלמלה שרית , שרף לה.
"אל תדאגי , כפי שאמרת נשכור לך מאמן" אמרה מריה והרימה טלפון.
הורדתי את הנייר הלח מהחתך של שרית.
"חכי שניה , שרית" אמרתי ורצתי להביא חומר מחטא ותחבושת.
"נעמה! מצאתי מישהו שיאמן אותך!" צעקה מריה , בעודי רצה לשרית עם החומר המחטא והתחבושת.
הרטבתי את התחבושת בחומר המחטא והנחתי אותה על החתך של שרית.
"איי…איי…כואב לי!" צעקה שרית , ניסיתי להרגיע אותה בכך ששמתי את השיר האהוב עליה.
"מאמן או מאמנת?" שאלתי את מריה בעודי מחטאה את הפצע של שרית.
"אני עוד לא יודעת , אני חושבת שזה מאמן" אמרה מריה.
~מחשבות~
מאמן? ציפיתי למשהו אחר. בטח איזה זקן בן 200 שאולי כל יום יבוא ויחפור לי. לפחות עם זה יהיב מאמן , שיהיה חתיך! לדוגמא שיהיה דומה לקורי מונטית (ז"ל) או שיהיה מישהו שאני מכירה , כי אני לא מוכנה שזקן ילמד אותי..
~חזרה למציאות~
"נעמה! יוצאים!" צעקה מריה , שרית עמדה לידה.
"אני באה!" צעקתי , רצה ביאוש לפגוש את המאמן , שאני בטוחה שהוא זקן.
הלכנו ברגל , עד שהגענו ל'ד'וג'ו'.
"היכנסי" חייכה מריה , גם שרית נכנסה איתי.
החדר היה יפה מאוד , קירות בצבע שמנת ורצפה ירוקה. עמדה שם נערה , בגילי אני חושבת , שיערה היה חום וקצר עד הכתף , הפוני שלה כיסה את עייניה , אבל היא הזיזה אותו והתגלו עיינים אדומות ריקות. היא נראתה מפחידה , אך עם זאת נחמדה.
"שלום" חייכה הנערה.