הזאבה הנודדת פרק 18 נעמה נלחמת עם הזאב
נעצרתי במקומי.
"בחלומות שלך" אמרתי, ניסיתי לבעוט בזאב אך לשווא.
"תני לי את זה" אמר.
"לא"
"כן"
"לא" אמרתי, התחלנו לריב ובסוף הזאב קפץ עליי.
"תביאי לי את הטבעת!" צעק בקול זאבי ומטריד, עשיתי סלטה אחורה.
"כמה פעמים אני אגיד לך לא?" אמרתי.
~ביינתים אצל החבורה~
ספיר פקחה את עייניה, כולן מסביבה היום מלאות בדם, מריה הגיעה לשם ועמדה ליד הספסל.
"בוגדת!" צעקה ספיר, מריה הוציאה שתיי אקדחים.
"זה מה שהייתי צריכה לעשות" אמרה מריה, ספיר הוציאה את הרובה מהכיס שלה ולחצה על ההדק, מריה נפלה ארצה.
"זה מה שעושים לבוגדת שירתה בך" אמרה ספיר, מריה קמה ושלפה את שתיי אקדחיה.
מריה ירתה, ספיר התחמקה מיריותיה.
~חוזרים לנעמה~
"תני לי את זה!" צרח הזאב, הוא קפץ עליי, הטחתי בו את אגרופיי.
"לא!" צעקתי, הטבעת עפה מהאצבע שלי.
"הינה זה" אמר, ישר שנגע בטבעת נראה הבזק לבן.
"לא!!" צעקתי, ההבזק הפסיק, ראיתי בן אדם עם גלימה שחורה.
"תודה" אמר ונעלם לשמיים.
"עכשיו נלך לרפא את הבנות" אמרתי והלכתי.
תגובות (2)
קצר מדי! חזרת להתקמצן, הא?
אהא