הזאבה הנודדת פרק 17 החבורה נגד מריה והזאב

מריה קמה.
"היי את, תיזהרי קצת!" צעקה עליה, מאיו הלכה לבית שלנו.
"אבל..מריה.." אמרה שרית, מריה הצליפה בה.
"שקט, לכי לנקות את הבית, עכשיו!" צעקה מריה והצליפה בשרית, שרית הלכה בעצב.
"בוגדת.." מילמלה ספיר, אני והינטה ישבנו בצד.
"הייתי אמורה לבגוד בכן מראש, אתן נפלתן אל תוך המשחק שלי" אמרה לפתע, אני, ספיר והינטה פערנו את עייננו.
"ידעתי!" אמרה מאיו שבדיוק יצאה מהבית.
"עכשיו רק צריך להביא את נעמה אל הזאב" אמרה והתקרבה.
"נעמה! תברחי!" צעקה הינטה, מריה לקחה אותי בכוח.
"נעמה!!" צרחו כולן ביחד.
"שקט!" צעקה מריה והוציאה רובה.
"חתיכת.." מילמלה מאיו.
"שקט!" צעקה מריה וירתה בה באזור הלב, מאיו צנחה על הרצפה.
"מאיו!! מה עשית לה?!" צעקה שרית, היא באה אל מריה בשביל לתת לה סטירה או בוקס אך מריה ירתה גם בה.
"עכשיו אתן" אמרה מריה, היא שלפה את הרובה וירתה בהינטה.
"הינטה!!" צעקתי, מריה כיוונה את הרובה על ספיר.
"ספיר!! רוצי!!" צעקתי, מריה ירתה וספיר התכופפה.
"את לא תצליחי!" צעקה ספיר, מריה החלה לירות לכל הכיוונים עד שפגעה ביד של ספיר.
"ספיר!!" צעקתי, מריה החלה למשוך אותי עד שהגענו ליער, ראינו את..הזאב?
"הינה היא" אמרה מריה, הזאב הסתובב אליי.
"מה אתם רוצים ממני? שחררו אותי!!" צעקתי וניסיתי להיאבק, מריה כיוונה את הרובה אל ראשי.
"אל תהרגי אותה, אני רוצה אותה חייה" אמר הזאב.
"כרצונך, אבא" אמרה מריה והלכה מן החדר.
"מה אתה רוצה ממני? בגללך הבת שלך הרגה את כל החברות שלי!" צעקתי.
"טבעת הכוח, זוכרת?" שאל, ואז נזכרתי בטבעת הזהב שמריה נתנה לי.
"אני לא נותנת אותה, תודה" אמרתי והלכתי, הזאב נעמד מולי.
"את לא הולכת עד שאני מקבל את הטבעת" אמר.