הזאבה הנודדת פרק 15 נעמה יוצאת לחופשה חלק ב' (העלאה שניה)

הלכתי לשדה התעופה, בטוח הן לא יסתדרו בלעדיי, במיוחד מאיו. שהגעתי עמדתי ליד מישהי שמכוסה בגלימה שחורה מהראש עד הרגליים. המטוס הגיע, עליתי עליו וחיכיתי שנטוס, דאגתי לשאר וחייגתי לספיר. "הלו?" ענתה ספיר. "ספיר, זאת נעמה, אני במטוס" אמרתי ושמעתי את קולו העבה של הטייס. "כולם לבדוק שהכל כאן" אמר, בדקתי את כל המזוודות שלי ואחר כך חזרתי אליה. "אני עומדת למות פה עוד שניה, מריה מכריחה אותנו להתאמן בכפיפות בטן וכאלה" אמרה ספיר והתנשפה. "ספיר!!" נשמע קולה של מריה, היא חטפה מידיה של ספיר את הטלפון. "נעמה, אל דאגה, הבנות עוברות עכשיו הכשרה בצייד" אמרה מריה ועוד לפני שהספקתי לענות לה היא ניתקה. "לעזאזל" אמרתי בשקט, המטוס המריא.
~ספיר~
"אחת שתיים שלוש ארבע" אמרה מריה, כולנו נפלנו על הרצפה עייפות ומותשות, מריה לא היססה והצליפה בנו עם החוט של המכנס של נעמה. "תפסיקי כבר!!" צרחה שרית ונפלה על הרצפה. "נו כבר, פדלאות!!" היא צרחה והצליפה בנו שוב, הינטה כמעט בכתה. התחלנו לעשות כפיפות בטן מתישות, לאחר מכן התאמנו ברובה, אחר כך התאמנו בזריקת סכינים ואז אחר כך היא נתנה לנו עשר דקות מנוחה, ואז שוב הכל מהתחלה. "אני..עומדת..למות.." אמרתי והרמתי את הטלפון הנייד, חייגתי אל נעמה. "הלו?" ענתה נעמה, אפשר היה לשמוע את הרעש של האנשים במטוס. "מריה מאמללת אותנו" אמרתי וניגשתי אל המטבח, הבנות נפלו על הספה בעוד מריה מצליפה בהן. "היא אמרה שהיא עושה לכן הכשרה בצייד, לא?" שאלה נעמה. "כן, אבל זה מורכב בעיקר מהצלפות וכאב" אמרתי, כבר ידעתי שמריה תבוא מאחורי ותצליף לי בגב. "איה!!" צרחתי, מריה הצליפה בי שנית ולקחה את הטלפון. "הכל בסדר גמור" אמרה מריה בתמימות. "שמעתי, את מצליפה בהן" אמרה נעמה בכעס. "זו הדרך היחידה לגרום להן לעשות משהו חוץ מלהתנחל על הספה כל היום" אמרה מריה וניתקה, היא הצליפה בי שוב. "קומי ותתחילי לזוז!!" צעקה, לא יכלתי יותר.
~נעמה~
התחלתי לדאוג להן וחייגתי שוב, הדיילת עברה ליידי עם מגש. "תרצי משהו, גברת צעירה?" שאלה בקול רך ומחמם, הבטתי ברעב על עוגות השוקולד הקטנות שהונחו על המגש. "אני אקח עוגת שוקולד אחת" אמרתי, הדיילת הניחה בידי עוגת שוקולד קטנה והלכה, זללתי את העוגה. "למה הן לא עונות?" אמרתי לעצמי, ראיתי את אותה הילדה שלבשה גלימה, הסטתי את מבטי והסתכלתי אל החלון, לפתע הרגשתי שגוררים אותי. זה היה אמיתי, הנערה ההיא גררה אותי. "מי את?!" צרחתי, היא העיפה אותי לתוך תא במטוס. "אני הסיוט הכי גדול שלך" אמרה והרימה את הסכין.