הזאבה הנודדת פרק 10 ספיר מצטרפת למסע , והחבורה מקבלת הזמנה

סיימנו לשחק.
"אני הולכת להביא את העו.." קטעתי את משפטי , זה היה אמור להיות הפתעה.
לפתע ספיר נכנסה לחדר. "האורחים הגיעו" אמרה.
"נו , יופי" אמרה שרית באדישות.
לפתע הטלפון צלצל , הלכתי באדישות להרים אותו.
וההינה השיחה ביננו.
"הלו?" שאלתי , לא שמעתי תשובה.
"מי זה?!" צרחתי חזק יותר.
"תפגשו אותי בחצות , במאפיה ליד בית הספר" אמר קול נשי ומתוק בצורה מסוימת , וניתקתי את הטלפון.
"מה זה היה?" שאלה מריה.
"בטח עוד מתיחה.." אמרתי.
"ניקח משהו חד למקרה חרום" אמרה קנאקו , עלתה למטבח ואחרי שתי דקות חזרה עם כמה סכיני מטבח גדולים.
"אני..אני יכולה גם לבוא? האורחים הולכים שעה לפני חצות" חייכה ספיר , דיי פחדתי שהיא תיפצע.
"יש לי כבר נשק" אמרה ושלפה מכיסה רובה שחור קטן.
"מ..ממי..?" שאלתי בפליאה.
"מצאתי את זה בעליית הגג , מוזר נכון?" חייכה ספיר.
היא הושיטה לי אותו , היה כתוב עליו בכתב אדום "דן איילון".
זה היה שייך לאבא שלי.
"נו? אני יכולה להצטרף?" שאלה שוב , מריה , שרית וקאנקו סימנו לי שכן.
"ברוכה הבאה" חייכתי אליה.
"יש!" צעקה משמחה , לפתע נשמע צילצול מפעמון הדלת.
"קדימה , בואו נלך להחליף בגדים" פקדתי עליהן ובילגנו את כל הארון.
בסוף מצאנו מה ללבוש. "נעמה! ספיר! בואו כבר!" צרחה אימי , ג'סיקה והשאר ישבו כבר בסלון , רצנו במדרגות , ושרית הבחינה במשהו לבן בחלון.
"נעמה! עצרי! אנחנו צריכות לרוץ לחצר!" צרחה שרית ומשכה בידינו , קאנקו הושיטה לי , למריה , ולשרית את סכיני המטבח ואילו ספיר נשארה עם הרובה.
הזאב היה שם. "לא שוב.." אמרה קאנקו ושלחה לעברו את הסכין.
"למה לפגוע בו? ומה הוא עושה כאן?" שאלה ספיר בתדהמה.
"זה בעצם בן אדם , שהוטלה עליו קללה" אמרתי. "תירי בו!" צרחה מריה.
שרית אטמה את אוזניה והתכוננה לרעש החזק , הזאב דיבר.
"אל תירי בי" אמר , עייניו נהפו לעייני אדם , ספיר פערה את פיה וכיוונה אליו את הרובה.
"אתה לא תשכנע אותי!" צרחה ספיר ולחצה על ההדק , הזאב דימם , שוב.
"עוד שלוש שעות חצות , תתכוננו" אמרתי ועלינו למעלה.