כותבסיפורים
זהו סיפור אמיתי לחלוטין! אם תרצו לכתוב לי: המייל שלי: [email protected]

הורים גרושים

כותבסיפורים 13/03/2014 1969 צפיות 9 תגובות
זהו סיפור אמיתי לחלוטין! אם תרצו לכתוב לי: המייל שלי: [email protected]

סיפור שקורא לי כבר מאז שהורי התגרשו, בשבילי זה סוג של יומן שאני משתף, ואין לי בעיה אם זה כי אתם לא יודעים את שמי, אז מעכשיו זה יהיה היומן שלי, פרק 1, החיים האמיתיים 13/03/2014 :
היי לכולם שמי הוא **** ******** ואני באתי לספר לכם את מה שקורא בחיי…
בעצם הכל התחיל ככה… אבא שלי חיכה שאני אבלד (ילד שני) כדי לעזוב את אימי (לפחות זה מה שמספרי לי…) באותו החודש, הוא עזב! והלך לצרפת, אמא שלי מספרת לי שהוא גם כשהורי היו נשואים ( לא גרושים ) הוא היה הולך למלא ארצות להמר…
אבא שלי כל הזמן מביא לכלוכים על אמא שלי ותאמת גם זה אני לא בטוח שזה אמיתי, אמא שלי ממציאה כדי להגן עלינו ואבא שלי אומר רק \\\"אמת\\\" ( הגירשיים זה כי לא ניראה לי זה האמת) טוב בקיצור… כבר מגיל קטן, 4 בערך , אבא שלי התחיל ללכלך על אמא שלי, אמא שלי ידעה מזה אך תמיד אמרה לנו לשתוק, ולא לענות…
אחותי ואבא שלי כל הזמן היו רבים… ואני תמיד הייתי זה שתקוע באמצע…, הייתי ה\\\"עד\\\" זה היה מעצבן ועד היום שאחותי כבר בת 16… אני עדיין תקוע באמצע… ( אני בן 11) סיפור שקרה לפני יומיים ומשקיף את רוב הסיפורים האחרים…, אבא שלי החליט לבוא מצרפת פעם בחודש וחצי ולבקר אותנו… (ל5 ימים) אז.. לפני יומיים בדיוק… ( השעה 21:48 ) אבא שלי לא הפסק לקלל את אמא שלי באוטו… היינו כזה ביחד ( אני ואחותי ) והוא פשוט ללא הפסיק ובסוף לאחותי היה נמאס והיא אמרה לו… \\\"די כבר חתיכת תינוק אגואיסט, אמא האשמה אתה לא מתבייש! , אתה הורס לילד תילדות \\\"בוא **** היא אמרה לי\\\"
לא ממש רציתי לבוא אבל הבנתי שזה מגעיל מה שאבא של אמר… אז הלכתי איתה וכהלכנו הוא אמר יודעת מה ( לאחותי) מעכשיו אני כן יהיה אגואיסט אני לא אבא ) כשהגענו הביתה בכיתי… ואמרתי אחותי את לא מבינה למה היית חייבת לפתוח תפה שלך… והיא אמרה לי… אתה לא מבין זה לא אבא אמיתי!! זה לא אבא שלך! ( באמת הוא כן אבא שלי אבל היא התכוונה לזה שהוא לא אבא אמיתי כאילו הוא לא דואג לילדים שלו… ) , ואז היא אמרה לי… ( אחרי 15 שעה בערך) אתה בסדר? אז אמרתי לה… לא! מה את לא מבינה אין לי אבא יותר הוא לא יחזור מה את לא מבינה…! , בכיתי ועליתי למעלה לחדר שלי ושמעתי שיר הנקרא outaipapaoutai זה שיר בצרפתית שאומר איפה אתה אבא… ניכנסתי לסוג של דיכאון… כמו בסרטים ופשוט בכיתי… אחותי שמעה את זה ושלחה הודעות לאבא שלי שזה בגללו וזה… ישר אבא שלי התקשר לנייד… , לא עניתי, הוא התקשר לבית, אמא שלי אמרה לי לענות אז… עניתי! , הוא דיבר בצרחות נוראיות!! ואמר תביא לי את האחות הזונה שלך… זה היה נורא כאילו הוא לא מבין שזה הבת שלו… לא רציתי לדבר איתו כמעט ניתקתי… ואז אחותי לקחה לי את הטלפון מהיד ואמרה לו \\\"מה?!\\\" , בכעס. שמעתי צרחות עד למטה ( יש לנו שני קומות והיא הייתה בקומה השנייה) התעצבנתי כל כך… שניתקתי לו בפרצוף למורות שלא ידעתי מה קורה שם אבל שמעתי קללות שקשה לתאר… פשוט ניתקתי! הא התקשר שוב… אף אחד לא ענה, שוב ושוב ושוב הוא התקשר ולא ענו עד שהיה לי נמאס ועניתי ואז הוא היה כל כך מעוצבן והוא היה בכל כועס מאוד והוא אמר לי \\\"תביא לי את אחותך הבת זונה מזדיינת ועוד מלא דברים נוראיים, אני סך הכל בן 11 אמרתי לו די היא לא רוצה לדבר אתך והוא אומר לי אז מה היא אומרת לי שאתה בוכה כמו בחורה ( התעצבנתי ואמרתי לעצמי מה?! אחותי אמרה את זה שאני בוכה כמו בחורה?!?! :( ) התעצבנתי ואז אחותי כנראה שמה את כל זה… נכנסה לשיחה אם הטלפון השני של הבית ואמרה די כבר לא נמאס לך להעליב אותו ולהמציא דברים \\\"לא אמרתי את זה\\\" היא אמרה כמובן שהאמנתי לה כי אבא שלי תמיד מנסח דברי בצורה שונה ( מעצבנת ומעליבה) נתקתי את השיחה… הוא התקשר שוב והפעם לנייד. עניתי וכך אף אחד לא היה יכול להכנס לשיחה שמעתי אותו… הוא היה נשמע כאילו הוא עצבני ועומד לבכות עוד שנייה הוא אמר לי אני בא לקחת אותך, אמרתי לו אבל הכל בסדר, אבא שלי אמר לי אני רוצה לראות את זה! וניתק… 15 שעה אחר כך צלצול בדלת הלכתי יצאתי החוצה מהבית ( לא זאת לא דירה) והאוטו שלו היה שם, נכנסתי, והוא אמר לי טוב… יאללה אנחנו הולכים לבאולינג…. הלכנו לבאולינג שחק ולהירגע קצת כשהגענו הביתה אבא שלי אמר להגיד לאחותי לצאת כדי שאבא שלי ידבר איתה…, אחותי לא רצתה, אך יצאה משום שאימי חייבה אותה היא נשארה שם שעתיים וחצי!! ואני לא יודע מה קורה עכשיו… היא לא אמרה לי כלום על השיחה שקרתה אני מנסה לדעת עוד… טוב… אני שמח שקראתם את סיפור חיי \\\"הורים גרושים\\\" כל כמה זמן אני אפרס אחד חדש… זה עושה לי טוב להוציא את זה מול אנשים בדרך שאינם יודעים מי אני… תודה שצפיתם וקראתם את היומן שלי נתראה ביומן הבא, בברכה. כותבסיפורים (הייתי קורא לעצמי קורא יומנים… טעות שלי!) להתראות !


תגובות (9)

זה כזה עצוב..גם ההורים שלי גרושים.

13/03/2014 22:26

    כנראה שאת היחידה שמבינה אותי בעולם הזה :(

    13/03/2014 22:28

    עדיף שרק חלק מהאנשים יבינו אותך מאשר שכולם יקראו את הרגשות שלך כמו תוית הוראות של שמפו

    13/03/2014 22:38

החיים שלך נשמעים ממש קשים.. תמיד חבל לשמוע על דברים כאלה..
אני שמחה שמצאת איך לפרוק את התסכול. :)

אם אתה צריך משהו, דבר איתי ^^

אוהבת, לוסי

13/03/2014 22:30

    תודה רבה, לוסי אני מאוד מעריך את זה שאת מוכנה לדבר איתי על דברים כאלה קשים… יש כאלה שפשוט לא סובלים את הקושי שיש במה שאני אומר להם :( אם יקרה לי משהו, אשמח לדבר אתך..:)
    תודה

    13/03/2014 22:38

לחברה שלי קרה משו דומה גם היא צרפתייה ודיברתי איתה פעם על זה. זה טוב לפרוק תמשיך.. וגם לבנים מותר לבכות! חח זה לא אומר שאתה בחורה אם אתה בוכה זה אומר שאתה מתוסכל ולא יודע מה לעשות אז אתה פורק

14/03/2014 00:18

כשאתה מתוסכל הכי טוב לפרוק ומצאת בדיוק את הבמה המתאימה. אולי אני לא אבין אותך כמו מישהי שיש לה הורים גרושים, אבל אני מתארת לעצמי כמה שזה נורא. תמיד תדע שאתה יכול לפרוק אצלי,אצלנו באתר ונשמח לעזור. (-:

14/03/2014 09:31

אני לא יכולה להגיד לך שאני מכירה את ההרגשה הזאת, כי זה לא קרה לי.. אבל משהו דומה קרה לחברה מאוד טובה שלי, אני מבינה אותך.
אני חושבת שזה רעיון טוב שאתה פורק הכל כאן, זה מרגיע ומרגישים כאילו ירדה לך אבן מהלב.
קשה לי לשמוע סיפורים כאלה, אם זה מחברה שלי, ממך או מכל ילד אחר בעולם.
חשוב שתזכור שזה לא חיים רעים, זה רק תקופה רעה, אל תעשה טעויות בתקופה הזאת שאחרי זה תתחרט עליהם.
אם אתה רוצה אתה תמיד יכול לדבר איתי, אני ישמח לעזור לך בכל דבר :)

16/03/2014 11:36
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך