הגעתי סוף סוף ללונדון 3

פרק 6:
נכנסנו אל המכונית ונסענו לאולפן הקלטות גדול, נכנסנו לחדר הקלטות ומולנו עמדו חמישה בנים, הם הציגו את עצמם:
לאחד מהם היה פס בלונדיני בשיער, השם שלו זה זאיין.
לאחד מהם היה שיער גלי מתולתל, השם שלו זה הארי.
לאחד מהם היה מבטא אירי ושיער צבוע לבלונד, שמו היה נייל.
אחד בדיוק קרא ספר, שמו ליאם,
ולאחרון הייתה חולצה אפורה עם יונה עליה (ליונה קוראים קווין הבנתי את זה מאוחר יותר) ושמו היה לואי.

"שלום"
"שלום" אמרו חמישתם,
"היי" אמרה אלי,
"היי" הם ענו,
לפי מה שראיתי זה נראה כאילו אלי מחבבת את ליאם וליאם מחבב את אלי,
עכשיו לאלי היה חיוך מטופש על הפרצוף וגם לליאם, הם כאלה חמודים!

מר סיידי אמר ששם הלהקה הוא וואן דיירקשן והם ישנו אצלנו בחודשיים האלה מבחינות עסקיות.
"כן בטח" חשבתי לעצמי.
הסענו את חמישתם אלינו הביתה, הם ממש נחמדים, מצחיקים וגם די חתיכים!
אלי התיישבה ליד ליאם והם דברו המון על כל מיני דברים,
הארי ולואי עשו תחרות גרעפסים,
זאיין הסתרק ונייל סיפר לי בדיחות שאי אפשר היה לא לצחוק מהן.

כשהגענו הביתה עם כל המזוודות של הבנים, הם חולקו לחדרים, הארי, לואי ונייל ישנו אצלי בחדר וליאם וזאיין ישנו עם אלי (בטח לפי בקשתה),
בערב כולנו אכלנו ספגטי והארי כל הזמן עשה לכיווני פרצופים וניסיתי (באמת שניסיתי) לא לירוק את כל הפסטה שהייתה לי בפה.

נפחנו מזרונים וכל הבנים נרדמו, יום מוזר וכמובן מצחיק מאוד.
בבוקר הבנים החליטו (חוץ מזאיין שישן עד מאוחר) להכין לנו ארוחת בוקר,
בזמן שהם בשלו הם שרו כל מיני שירים שלהם (הם שרים ממש יפה)
בזמן שנייל הכין חביתות וגם שר הוא התחיל לרקוד ריקוד אירי מוזר, כולנו התפקענו מצחוק..

לבסוף זאיין סוף סוף קם וישר הלך להתקלח וכרגיל להסתרק, הטלפון שלי צלצל עליתי למעלה ועניתי:
"הלו?"
"כן, היי טומי זה בן גרין"
מה?! למה הוא התקשר אליי ככה באמצע החיים?!
"היי"
"אני יודע שזה החופש הגדול והכל, אבל.."
ואז נותקה השיחה ומאז הוא לא דיבר איתי כל החופש, מה זה אמור להיות?!

התקשרתי אל אמא שלי:
"היי אמא"
"היי חמודה, מה נשמע?"
"הכל בסדר, אני מאוד מתגעגעת אלייך הלוואי שיכולת להיות פה איתי" אמרתי בבכי,
"הלוואי" היא אמרה
—————————–נקודת המבט של נייל————————
עליתי למעלה כדי לראות למה טומי עלתה במהירות למעלה, לבדוק אם קרה לה משהו,
שמתי לב שהיא בוכה ליד הטלפון, קראתי להארי,
"מה נייל?"
"בוא רגע, בוא"
"טוב, טוב אני בא תרגע"
הוא גם ראה שטומי בוכה,
"מסכנה קטנה" אמר הארי
"אנחנו חייבים לעודד אותה איכשהו" הוספתי.

————————————-נקודת המבט של אלי——————————
ליאם, ליאם,ליאם,ליאם אוי למה אני חושבת עליו?
לפתע נכנס ליאם לחדר והתיישב לידי על המיטה, ושאל: "למה את פה לבד?"
"אהה… לא יודעת הייתי צריכה להרגע קצת מהשבוע האחרון"
"מה כבר קרה בשבוע האחרון?" אמר.
"גיליתי שיש לי אחות קטנה, האחות הקטנה הזאת באה לפה, החבר הקודם שלי נפרד ממני (לא ספרתי את זה לאף אחד אפילו לא לחברות הכי טובות שלי, רק ליאם יודע), התחלתי להרזות בצרה מטורפת ואין לי אפילו מושג למה…"
"אוי אל תדאגי" אמר "אני פה" הוא חיבק אותי, פתאום זאיין נכנס לחדר ראה ששנינו מתחבקים ורץ החוצה, ליאם ואני צחקנו,
ליאם לקח אותי לברכה שלנו בחצר האחורית לשחייה קצרה,
הוא השפריץ עליי אני השפרצתי עליו וככה זה המשיך לפחות שעה (האצבעות שלנו כבר התקמטו),
אחרי שהתקלחנו (כל אחד בנפרד) הוא לקח אותי לחצר האחורית ושם התיישבנו על הנדנדות, הוא התחיל לעשות פרצופים מצחיקים וברור שצחקתי, לבסוף התיישבנו על הדשא,הוא שאל:
"למה חבר שלך נפרד ממך?"
"הוא נפרד ממני בגלל שלאחרונה, התחלתי לראות הרבה רופאים בגלל שאני הרזתי בצורה מטורפת (בגלל החבר הקודם שלי) אז הוא התעצבן ואמר שאין לי מספיק זמ…" הרגשתי חמימות נעימה כזאת על השפתיים שלי,
ליאם נישק אותי!!!!!!!!!

———————–נקודת המבט של טומי——————
סיימתי את השיחה, הלכתי לכיוון הדלת ותפסתי על חם את הארי ונייל עושים לי פרצופים מצחיקים,
לואי הביא לי בובה של יונה ואמר "קוראים לה קוין", חחח בנים מוזרים…