הגעתי סוף סוף ללונדון 2

פרק 5:
"הלו?"
"מי זה???" ענתה דניאלה
"אני טומי, זאתי שבלונדון"
"אומייגד הגעת כבר?"
"לא אני סתם במדינה אחרת"
דניאלה צחקה, ספרתי לה על כל הדברים החדשים שקבלתי.
"וואו! איזה מגניב לך!! את חייבת לקנות לי ולרוני משהו שם!!"
"ברור שאני יקנה לכן, מה אתן חושבות?!"
"לא חושבות כלום" אמרה בטון מצחיק.
"טוב,טוב אני צריכה ללכת לאכול ארוחת בוקר,ביי"
"בתיאבון!!"
ירדתי במהירות למטה והסתכלתי על השעון "6:30" ממש מוקדם קמתי היום..
עד שמר סיידי ואלי יתעוררו החלטתי לחקור קצת את הבית, לראות כמה מגניב הוא…
בדיוק כשנכנסתי לחצר הענקית אלי נעמדה מאחורי ושאלה "מה את עושה?"
קפאתי במקום, "מתבוננת, למה יש בעיה?"
"לא פשוט רק רציתי לדעת מה את רוצה לאכול.."
הוקל לי כשהיא אמרה את זה חשבתי שהיא תכעס עליי.. "אממ אני יכולה חביתה ומיץ תפוזים?"
"זהו? את אוכלת ממש קצת!", "חחח כן זאת אני טומי זאת שלא אוכלת הרבה.." אמרתי בביישנות..
הלכנו לכיוון המטבח, אלי מכינה חביתות מצוינות!
"תודה, וואו זה ממש טעים"
"באמת? פעם ראשונה שאני לא שורפת את המחבת,חיחיחי"
"חח"
"בוקר טוב בנות" אמר מר סיידי מאחורי.
"בוקר טוב אבא" אמרה אלי
"בוקר" הוספתי לדבריה
"אלי עוד חצי שעה נוסעים להראות לטומי את לונדון"
"אוקי" אמרה
פתאום הופיע חיוך מטופש על הפרצוף שלי, אלי התחילה לגחח.
"מה?"
"כלום..חחח"
רצתי מהר למעלה, החלפתי בגדים מחולצה ארוכה וטרנינג לג'ינס ארוך חולצה קצרה יפה כזאת וסווטשירט וכמובן נעלי אולסטאר.

אלי קראה לי מלמטה "טומי בואי כבר!!"
"אוקי אוקי תרגעי אני באה"
נכנסנו למכונית וכל תחנה שבה עצרנו התפאלתי כל פעם מחדש.
לבסוף חזרנו הביתה אחרי יום עמוס מאוד, אני חצי ישנה עולה למעלה לאט לאט ופשוט נרדמת,

—————נקודת המבט של אלי—————-
"אלי"
"מה אבא?"
"מחר הולכים לפגוש את הלהקה אז תעירי את טומי מוקדם"
"טוב.."
———————–נקודת המבט של טומי——————
בוקר.
לא רציתי לקום מהמיטה, ראיתי טלויזיה, מכורבלת בשמיכה
"טומי!" קפצה עלי אלי משום מקום
"אההההההההההה" צרחתי
"היום פוגשים את הלהקה! היום פוגשים את הלהקה!"
"יש…" אמרתי, תוך כדי שאני מנסה להחזיר את הלב שלי למצבו הקודם לאחר ההתקף לב שאלי עשתה לי..

רצנו אל המכונית ונסענו לאולפן הקלטות גדול, נכנסנו לחדר הקלטות ומולנו עמדו…