הגיבור שלי..-פרק 8

"אעאעאעעאעאעאעאע" צרחתי כאשר משהו קר נוזלי נשפך על פני ,ניחשתם נכון-מים.
פקחתי את עיניי ומעלי עמד סאם לבוש טרנינג נייק ומחייך חיוך מרוצה. "מה-אתה-חושב-שאתה-עושה-?" צרחתי עליו.
"באמת חשבת שאני לא אחזיר לך על אתמול?,ותגידי תודה שפכתי עלייך רק כוס..את שפכת עלינו דלי שלם!" הוא אמר משועשע אך את המשפט האחרון אמר בקול עצבני.
"אתם הייתם שיכורים!!!!! מה יכולתי לעשות? שתיתם פאקינג עשר בקבוקים!"אמרתי בקול עצבני ונשענתי על מרפקיי. סאם התחיל לצחוק את הצחוק המטריף חושים שלו..אלוהים שיפסיק כבר!בהיתי בו כמה שניות,לא מבינה למה הוא בעצם צוחק..
"למה אתה צוחק?" צחקתי בעצבנות.
"אם היינו שותים עשרה בקבוקים,אני לא חושב שהייתי עומד עכשיו על הרגליים!" הוא אמר תוך כדי שהוא צוחק.
"טוב אני לא מבינה בדברים האלה"אמרתי והורדתי את שמיכת הפוך הרטובה מעליי,נעמדתי וראיתי שסאם בוהה בי ומחייך קלות.
"על מה אתה מסתכל,אידיוט"אמרתי ורק אז סובבתי את הראש למראת הקיר,הייתי לבושה בגופיה ומכנס קצת יותר מידי קצר..
"אממ..טוב..א..ני חושבת שאני אלך למקלחת עכשיו.."גמגמתי ורצתי למקלחת. אלוהים אני כ"כ מטומטמת! למה אבא שלי היה חייב לדחוף לי את הסאם הזה??????
הסתכלתי על עצמי בראי הקטן שמעל הכיור ופשוט רציתי לצרוח,טוב אני מעדיפה שהוא זה שיראה אותי ככה..הרי באיזשהו שלב הוא היה אמור לראות אותי ככה..לא? וחוץ מזה שבחיים לא יקרה בנינו משהו..ככה שאני ממש לא צריכה לדאוג.
צחצחתי שיניים ויצאתי מהמקלחת, נכנסתי וחדר וכנראה שסאם כבר החליף מצעים למיטה שלי-באנה הילד הזה מהיר מכל הבחינות!
הסתכלתי בשעון והשעה הייתה חמש לפנות בוקר.
"סאםםםםםםםםםם!!! אני יהרוג אותך!"צרחתי וסאם רץ לחדר.
"מה?"הוא שאל בתמיהה.
"ראית מה השעה????"שאלתי בכעס.
"כן"הוא אמר.
"עכשיו חמש!! אני צריכה לקום בשבע וחצי!" אמרתי והתאפקתי לא לצרוח עליו.
"פסדר לא נורא,הנה בואי נצא לבחוץ..אפילו לא ראינו את השכונה"הוא אמר רגוע,מה שהוציא אותי מדעתי!!
"לא מספיק ששפכת עליי מים,"התקרבתי אליו באצבע מאשימה"לא מספיק שהערת אותי בחמש לפנות בוקר"התקרבתי אליו עוד "ולא נדבר על זה שראית אותי איך שראית אותי"עכשיו האצבע שלי נוגעת בחזה שלו.
"אממ..כן ואני עדיין רואה אותך איך שראיתי אותך"הוא אמר בפשטות, ואני הסמקתי כמו שלא הסמקתי בחיים שלי!!
"את יודעת ממש יפה לך ה–" "תעוף מכאןן!!!!!!!!!"צרחתי עליו עוד לפני הספיק לגמור את משפט ההתגרות שלו.
"טוב אני יוצא"הוא אמר ויצא מהחדר.
לבשתי טרנינג אדידס ורוד שהיה לי בארון עם נעלי אדידס אפורות[חח..זה כ"כ מתאים!],אויי אני כ"כ שורפת את המכנס הקצר הזה!!!
יצאתי מהחדר,וראיתי את סאם יושב על הספה בסלון ורואה טלוויזיה עם ספל נס בידיו.
התקדמתי בשקט לעבר הדלת,
"היי,היי,היי לאן את חושבת שאת הולכת?" שאל סאם בחיוך מתגרה,מטומטם אחד!
"אני הולכת ל..אממ..לראות את השכונה *כמו שאמרת!*" אמרתי,רציתי רק לעוף משם,אלוהים הוא כזה מעצבן!!
"מעולה אני בא איתך" הוא אמר בפשטות וקם מהספה.
"לא אתה לא!" אמרתי כועסת.
"למה?" הוא שאל בחיוך קטן והתקדם לעברי.
"כי..כי ככה ,תגמור את הנס שלך" אמרתי ופתחתי במהירות את הדלת,אך הוא תפס וידיי ולא נתן לי לזוז.
"זה בסדר אני אכין לי אחד אחר כש*נחזור*!" הוא אמר בחיוך כ"כ מעצבן [לפחות ככה אני חושבת]!
התהלכנו בשכונה שכמובן הייתה שקטה(חמש בבוקר!!!)..היה קריר ,בכל זאת-חורף! עוד כמה ימים אביב!
שילבתי ידיים וסאם הסתכל עליי בחיוך,
"מה עכשיו?"שאלתי בלי להסתכל עליו
"מה,עכשיו את כועסת עליי?" הוא שאל בתמיהה.
"מתי אני לא כועסת עלייך?" שאלתי אותו והורדתי את ידיי.
"אוו את התשובה לשאלה הזאת אני רוצה לדעת" הוא אמר.
"וואוו אתה חופר!"מלמלתי.
"טוב אני אשתוק"הוא אמר בגיחוח בלי להתווכח.
"טוב את רוצה שנחזור?,אני רואה שקר לך ואין עליי משהו לתת לך..אלא אם כן את רוצה את הקפוצ'ון??" הוא אמר בחיוך אחרי חצי שעה של שתיקה.
"זה בסדר יש לי את הקפוצ'ון שלי!"אמרתי והסתובבתי.
"אוקיי" הוא אמר בחיוך והסתובב אף הוא.

הגענו לבית ולא כ"כ היה מה לעשות. ישבתי בסלון וסאם הדפוק לא כיבה טלוויזיה אז העברתי ערוצים וראיתי אמריקן איידול. אוף משעמם!!!
"איימי רוצה לשתות משהו?" צעק לי סאם מהמטבח.
"כן,נס!"צעקתי בחזרה.
אחרי שתי דקות הוא הגיע עם שני ספלי נס חמים וכמה עוגיות שוקולד צי'פס.. והתיישב לידיי על הספה.
"מה השעה?" שאלתי אחרי שלגמתי מספל הנס הכי טעימה ששתיתי בכל חיי.
"למי אכפת?"אמר סאם בעודו לועס עוגיה ומעביר ערוץ.
"לי אכפת! והיי אני ראיתי את זה" אמרתי עצבנית.
"שמת לב שאת כל הזמן כועסת?תרגעי קצת" הוא אמר ובלע את העוגיה.
"אני לא כועסת!!!" אמרתי,אממ..כועסת.
"כן,אז איך את קוראת לזה גברת רגועה שכמותך?" הוא הפסיק להעביר ערוצים את והסתכל עליי.
"אוף אתה חופר!"אמרתי וניסיתי לחטוף לו את השלט מידו אך הוא הרים את ידו גבוה כך שלא הצלחתי להגיע אליה.
לא יודעת מה עבר עליי אבל פשוט עמדתי על הספה וניסיתי לחטוף לו את השלט..
"נוו תן לי" אמרתי ביאוש אחרי נסיונות רבים לחטוף לו את השלט והתיישבתי בחזרה על הספה.
"טוב נוו קחי"הוא אמר ובא לתת לי את השלט אבל אז השעון המעורר שלי צלצל.
"אופס אני חושב שמישהי כאן צריכה להתארגן לביצפר" הוא אמר בחיוך ואני ניסיתי לחטוף לו את השלט אך הוא הסיט את ידו ואמר "איימי.. לכי-להתארגן-!"