הגיבור שלי..-פרק 5

"איימי,היי,איימי קומי!!!!!!!איימי כבר עשרים לשמונה את תאחרי!"סאם צעק לתוך אוזניי דבר שהקפיץ אותי מהמיטה סליחה..הספה!
"אתה פשוט מטומטם!!!!! למה לא הערת אותי עכשיו אני אאחר בטוח!"צעקתי עליו בעודי מצחצחת שיניים והוא מתלבש בחדרו.
"מה את רוצה שאני יעשה,עכשיו קמתי!!"הוא צעק מחדרו הסגור,ואז יצא כשהוא בדיוק מסיים ללבוש את חולצתו. היה חם..רגע אבל חורף בכלל!
נכנסתי להתלבש,למזלי הרב הייתי מספיק חכמה כדי להניח אתמול על השידה ג'ינס צמוד וכהה,גופיה לבנה ונעלי אולסטאר שחורות וגבוהות. יצאתי במהירות מהחדר וסאם כבר חיכה לי בכניסה לדלת.. "נוו בואי אני אקפיץ אותך לביצפר" הוא אמר ואני שמתי את התיק הגב הקטנטן והמשובץ בצבעי שחור לבן על כתפייה אחת. ויצאתי במהירות.
"נכנסנו לג'יפ שחור ומרשים ביותר שאיכשהו הגיע לחצר שלנו והתחלנו לסוע לכוון בית הספר. "מאיפה לעזאזל יש לך את הג'יפ הזה?"שאלתי אותו. "אבא שלך שאל אותי איזה מכונית אני רוצה כי..בכל זאת אנחנו אמורים להיות זוג ידידים שמכירים כל החיים שלהם,ועברו לתומם לניו-יורק."הוא הסביר ואז הגענו לחניון של התיכון. הביצפר היה ענק ומחולק לכמה חלקים. לפני שיצאתי סאם עצר אותי. "טוב אני חוזר הביתה,אם קורא משהו את מתקשרת אליי,זה מובן?" הוא הרצין. "מובן,מובן"אמרתי באדישות והתקדמתי לעבר הכניסה הגדולה עליה היה כתוב. ~תיכון נוסבאון ע"ש נוסבאון ברטר~ מזה לעזאזל נוסבאון ברטר????? [דרך אגב..סתם המצאתי שם האישות הזאת לא באמת קיימת אז אל תחפשו בגוגל או משו נוסבאון ברטר (= ]
"מה מובן,אין לך אפילו את המספר שלי!!" אמר סאם אבל הייתי כבר רחוקה אז לא טרחתי להקשיב לו..
נכנסתי למסדרון גדול ולא בלוקרים אדומים בצדדים. מיליוני נערים ונערות חולפים. בנים שמנסים לפלרטט על בנות שלא שמות עלייהם ובנות בחבורות ושחקני פוטבול ומעודדות וואוו היו מלאא!
אני מתארת לעצמי ששחקני הפוטבול הם המקובלים בביצפר והמעודדות הן המקובלות.
לפתע הרגשתי דחיפה קטנה ,מאחורה. הסתובבתי וראיתי את הדבר הכי מזעזע שראיתי כל חיי.
היה לה עיניים בצבע דבש שלא התאימו בכלל לשיער המחומצן ולעור שכניראה השתזף יותר מידי, ובמיוחד לא לגבות בצבע בלונד הנוטה ללבן!
"אויי אני מצטערת היא אמרה בחיוך סנובי כזה..היו מאחוריה שתי בנות לאחת מהן היו עיניים חומות ושיער חום וגולש עם פוני בובה, ולשנייה היו תלתלים שממש אהבתי בצבע אדמדם ועיניים ירוקות.
התעלמתי והמשכתי לחפש את הכיתה שלי. בעצם אני אפילו לא יודעת איזה כיתה אני?? כמה כיתות י' יש פה??
לפתע ראיתי נער עם שיער שטני קצוץ ועיניים חומות בהירות. "אממ..סליחה כמה כיתות י' יש כאן?" שאלתי בביישנות. "יש שתי כיתות,רגע את הילדה החדשה שבאה?" הוא שאל. "כן" עניתי ,מאושרת מזה שהוא יודע מי אני לפחות,"בואי את בכתה שלי." הוא אמר והתקדם לעבר כיתה י' 2
נכנסנו לכיתה וכל המבטים ננעצו בנו, מורה עמד מול הכיתה וכשראה שכולם מסתכלים לכיוון הדלת הוא הסתכל גם. "אוו ג'וש אני רואה שהבאת לפה את התלמידה החדשה,בואי איימי בואי אני אציג אותך לכיתה." הוא אמר בחיוך וג'וש התיישב במקומו. "זאת איימי היא הגיע אלינו מוושינגטון–" המורה לא הצליח לגמור את המשפט וכבר איזה ילד התפרץ ואמר "וואלה? היית כבר בבית הלבן?" הוא אמר ולרגע נבהלתי, מה אני עד כדי כך שקופה?? אבל פשוט התחלתי לצחוק-עם שאר הכיתה והמורה..
"טוב איימי שבי ליד ליסה "הוא אמר והצביע על ילדה לבנה עם שיער חום וגלי שאספה את הפוני שלה הסיכה למעלה.
התיישבתי וחייכתי לליסה חיוך שאומר 'היי'. והיא חייכה בחזרה. לפתע קיבלתי הודעה,פתחתי את האייפון,זה היה סאם..

~איימי,זה סאם..
אני מחוץ לכיתה שלך..תצאי שנייה החוצה!~

"מה אמרתי על פלאפונים באמצע השיעור?" אמר המורה.
"אני מצטערת המורה זאת אני,אני יכולה לצאת לשנייה החוצה?"שאלתי בבושה.
"טוב,אבל יש לך מזל שאת חדשה!"הוא אמר בחיוך וילדה אחד צעק "פרטקציות!!!!" וכל הכיתה צחקה.
יצאתי וסאם נישען על הקיר וחיכה לי.
"מה היה כ"כ דחוף???" אמרתי לא בכעס.
"חכי!" הוא אמר והגיש לי שקית,
"מזה?" שאלתי אותו. "זה אוכל,אני לא צריך שאבא שלך יפטר אותי על זה שאני מרעיב אותך ברעב!"הוא אמר בציניות ואני חטפתי את השקית בעצבנות מידו. "היי איימי חכי."הוא אמר.
"מה עכשיו?" אמרתי. "תביאי את האייפון" הוא אמר. "מזה??????" שאלתי ולא הבנתי מה הוא רוצה.
"נוו תביאי!" הוא אמר ברצינות. הבאתי לאו והוא רשם משהו. "זהו עכשיו יש לך את המספר של סאם מונטנו במועדפים"הוא אמר בהתגרות. "יופי ממש בוגר"אמרתי בעצבנות וחטפתי לו את האייפון מהיד ונכנסתי לכיתה.