הגיבור שלי..-פרק 48

עבר שבוע, אני וסאם מסתדרים מצויין,לא רבנו אפילו פעם אחת!
אף אחד לא יודע עלינו,אפילו לא כריס וליסה..פשוט החלטנו לשמור על זה בסוד.
"בוקר טוב" אמר סאם ונישק אותי נשיקה ארוכה על הלחי.
צחקתי והתמתחתי.
"בוקר טוב" אמרתי מנומנמת וסאם קם מעליי.
"יאללה לקום יש לך בצפר" אמר לי.
"איזה כיף לך שכל יום אתה מתחיל בעשר" אמרתי וקמתי מהמיטה.
"הו זה לא כזה כיף , כשאני צריך לקום בשבע כדי להעיר אותך" אמר בחיוך.
צחקתי , "אתה לא חייב להעיר אותי" אמרתי.
"חהחה נורא מצחיק, אם לא הייתי מעיר אותך לא היית הולכת לבצפר." אמר.
טוב נו .. הוא צודק…
צחצחתי שיניים,התארגנתי,התלבשתי,הסתרקתי ויצאתי מהחדר.
התקדמתי לעבר המטבח.
"נס?"שאל סאם בחיוך כובש.
אני זוכרת,שעוד רק התאהבתי בסאם..אוויי החיוך הזה פשוט הרס אותי, הוא גרם לי להסמיך או לבטן שלי להתהפך.
והנה שוב הבטן שלי מתהפכת, אני פשוט מאוהבת!!
התעשטתי על עצמי במהירות. הוא כבר שלי..
"כן,כן נס" אמרתי בחיוך.
הוא התחיל להכין לי נס. "הכל בסדר איימי?"שאל תוך כדי שהוא שם מים חמים בכוס.
צחקתי, "כן"
"יופי" אמר והתיישב ליידי.
לגמתי מהנס הכלכך טעים של סאם ואכלתי גם כמה עוגיות.
"סאם אתה בוהה בי" אמרתי.
"את יפה" אמר.
"עלאק" אמרתי.
הוא סידר את שיער אל מאחורי אוזני וחייך.
"למה את מחייך?" שאלתי מחייכת מהחיוך היפה שלו.
"כי את יפה" אמר.
"סאם דיי, תפסיק להגיד את זה" אמרתי לו.
"למה, את נבוכה לשמוע אותי מחמיא לך?" שאל וקירב אותי אליו, הוא חיבק אותי חזק.
צחקתי, אוו כן,אני ממש נבוכה.
"סאם, אני צריכה ללכת" אמרתי.
"את כלכך חמודה שאת נבוכה" אמר ואני עוד יותר הסמקתי.
"דיי סאם , אני לא נבוכה.." אמרתי והסתרתי את פניי בחזהו כשהוא בא להסתכל עליי.
"לא נבוכה,אהה.." אמר וצחק.
"אוככ" אמרתי והסתכלתי עליו. "אני לא נבוכה,רואה?" אמרתי והצבעתי על פניי.
"כן?" שאל.
"כן!" עניתי.
"איימי את הבחורה הכי יפה,מצחיקה, חמודה, מתוקה וחכמה שפגשתי בכל החיים שלי" אמר ואני כמו פוסטמה שוב הסמקתי.
"דיי סאםם" אמרתי צוחקת והסתרתי את פניי בכפות ידיי.
סאם צחק וחיבק אותי שוב.
"אתה דפוק" אמרתי.
"למה את מתביישת? אני כבר יודע שאת אוהבת אותי ואת יודעת שאני אוהב אותך" לחש לאוזניי.
לא עניתי.
הוא הרחיק אותי ממנו והביט בפניי. אחריי כמה דקות הוא חייך ואז בשנייה אחת הוא החזיק בפניי ונישק אותי.
צחקתי בין כל נשיקה ונשיקה..
"איימי מה השעה?" שאל והמשיך לנשק אותי.
"לא יודעת וזה גם לא מענניין" אמרתי ונישקתי אותו.
"איימי" אמר בכעס והתנתק ממני.
"אוקיי,אוקיי.. בוא נלך" אמרתי.
הוא צחק "אל תכעסי עליי,אני לא יכול לתת לך לפספס לימודים" אמר.
"כן,אבא" אמרתי בעודי נכנסת לרכבו של סאם.
"נוו איימי" התחנן.
"תן לי לבוא בעשר"התחננתי גם.
"איימי דיי,כל בוקר אותו סיפור" אמר.
"אוף איתך" אמרתי בכעס מזוייף.
"אוףףף אני מת לנשק אותך עכשיו.."אמר וצחקתי.
"ביי סאם" נפרדתי ממנו לשלום ונכנסתי לבצפר.
שנייה לפניי שנכנסתי לכיתה מישהו משך אותי לכיתה חשוכה.
"אז מה איימי,הבת של ראש הממשלה ,אהה?" אמרה והדליקה את האור.
"מ..מלאני???"