הגיבור שלי..-פרק 46

"אווו שלום גם לך גברת איימי, השיעור עוד כמה דקות ניגמר! איפה היית?" שאלה המורה בכעס.
"אני..אממ..אני לא הרגשתי כלכך טוב" אמרתי בתמימות. "הייתי עם סאם" הוספתי, כל המורים בבצפר הזה חולים על סאם. אין מצב שיענישו אותי אם ידעו שהייתי איתו.
"אוקיי אם היית עם סאם זה בסדר, אני מקווה שהוא עזר לך.." אמרה לפתע המורה בקול רגוע.
"כןן.."מילמלתי. "הוא לקח אותי לאחות"
"אוקיי חמודה תשבי" אמרה המורה בשמץ של מתיקות.
התיישבתי במקומי ליד ליסה.
"אז איפה באמת היית ומה קרה עם ג'וש?" לחשה לי ליסה בסקרנות.
ציחקקתי. "בהפסקה" אמרתי לה והיא הנהנה.
הדקות האחרונות של השיעור הסתיימו במהרה.
"אוקיי, עכשיו תספרי לי הכל!" אמרה לי ליסה בעודי מחזירה את הספרים ללוקר.
צחקתי.
"ליסה אם את מתכוונת לשגע אותי כל היום אני לא אספר לך!" אמרתי לה.
"אוקיי אוקיי, אבל מתי תספרי לי?" שאלה.
"אמרתי לך,בהפסקה! עכשיו יש שיעור ואין מצב שאני מאחרת." אמרתי והתקדמתי במהירות לכיתה.
"אוקיי, אני חוזרת הביתה, אם ובאלך לספר לי..תתקשרי אליי" אמרה.
"טוב מבריזנית שכמותך!" צעקתי לה.
"היי אל תאשימי אותי!ראיין בא היום ואין מצב שאני מפספסת אותו!" אמרה.
"זה מזכיר לי שפגשתי אותו רק פעם אחת" אמרתי.
"וואיי נכון, אוליי תבואי אליי היום?"שאלה.
"אולי.."עניתי.
לפתע קול של הודעה נשמע.
ליסה הסיטה בהודעה שבפלאפון שלה.
"טוב אני חייבת לזוז הוא בחוץ" אמרה.
"ביי" אמרתי והלכתי לכיתה.
סוף כל סוף היום ניגמר.
התקדמתי לכיוון הג'יפ של סאם.
סאם כבר חיכה לי מחוץ לג'יפ, התקדמתי אליו בחיוך.
הרגשתי פתאום איך כל המבטים ננעצים בנו.
תמיד כולם הביטו בי ובסאם. תמיד כולם קנאו בי ובסאם.
אבל בזמן האחרון כולם כבר התרגלו לריבים שלי ושל סאם שקורים בחנייה,במסדרון או בכל מקום אפשרי.
ופתאום לראות אותי ואת סאם מחייכים כאילו הכל כרגיל זה קצת מוזר…
והנה , המבטים שנהגתי להתעלם מהם כל יום מחדש פתאום חודרים בי.
פתאום אכפת לי מה אנשים חושבים. במיוחד כשמלאני נמצאת בין האנשים האלה.
"היי" אמרתי לסאם וישר נכנסתי לג'יפ.
"הכל בסדר?"שאל כניכנס אחריי במהירות לג'יפ.
"בטח למה שלא יהיה בסדר?"שאלתי בעודי עדיין מביטה בתלמידים הבוהים בנו.
"זה בגללם?הם תמיד ככה" אמר והצביע על התלמידים.
"אני יודעת, פשוט עכשיו יש להם סיבה להסתכל" אמרתי והסתכלתי על סאם.
"שיסתכלו,למי אכפת מהם?"שאל סאם.
"לי אכפת! אני שונאת את המצב הזה.."אמרתי.
"גם אני, אין ממש מה לעשות" אמר. "אלא אם כן…" התחיל לומר.
"אלא אם כן..?"שאלתי.
"אלא אם כן את לא רוצה ש..נמספר עלינו" אמר השקט.
"אני כבר לא יודעת, אולי..אולי עדיף" אמרתי.
"או..קי" מילמל והתחיל לנסוע.
"ס..סאם,זה רק בגלל שאני לא רוצה שיסתכלו עלינו ככה" ניסיתי לפייס אותו.
"היי, דיי, העיקר שאת אוהבת אותי..ואני אוהב אותך, אז שלא ידעו. העיקר שיש לי אותך.." אמר אליי בחיוך.
"אם לא היית בנהיגה הייתי מחבקת אותך" אמרתי בחיוך רחב.
"כשמגיעים הביתה,חסר לך אם את רק מחבקת אותי!!" אמר אליי בחיוך מתגרה.
צחקתי.
נכנסנו הביתה. הוא סגר את הדלת הראשית.
"אני לא חושב שאיי פעם הייתי שמח להיות בבית כמו עכשיו" אמר.
צחקתי.
"אויי נו באמת.." אמרתי.
הוא הסתכל עליי והתקרב אליי בחיוך מתגרה.
"לא,לא סאם. למה אני לא אוהבת את החיוך הזה" אמרתי והתרחקתי אחורה.
הוא התקרב אליי עד שהתנגשתי בקיר, אויי יש לי דה ז'ה וו?
הוא חייך מרוצה ואז נישק אותי נשיקה עדינה ומתמשכת על השפתיים.
הוא החל לנשק אותי בצוואר נשיקות קטנות ונעימות שגרמו לי לצחקק.
בלי ששמתי לב והוא משך אותי לחדרו וזרק אותי על מיטתו.
שוב הריח המשכר של מיטתו גרם לי לאיבוד חושים.
התנשקנו בתשוקה כשהוא מעליי.
הוא ליטף את רגליי וזה גרם לי התנתק ממנו מהר.
"אל תדאגי, אני לא עושה כלום, אני יודע שאת לא מוכנה" לחש שאוזניי בקולו הגברי שרק גרם לי לסחרחורת.
אין פלא שכולן מאוהבות בסאם מעל כל הראש.
הוא נישק אותי התשוקתיות, לא רציתי להתנתק ממנו. המגע שלו על גופי. הליטופים,החיבוקים , גופו החם לא מרפה ממני לשנייה. התנתקתי ממנו בעדינות לצורך חמצן.
"אידיוט, אני צריכה אוויר" אמרתי.
הוא צחק ונשכב לידיי. ראינו קצת טלוויזיה . ראיתי שהוא בוהה בי.
"תפסיק להסתכל עליי" צחקתי.
"לא יכול, את יפה מידיי" אמר בחיוך.
"כן בטח" לגלגתי.
הוא תפס במותניי ומשך אותי אליו.
הוא חיבק אותי בידיו בחסונות ועטף את כולי.
"את יודעת שאת לא מכמו כולן" אמר לי.
"מה זאת אומרת?"שאלתי.
"את לא מנצלת את זה שאני אוהב אותך, את לא נמרחת עליי כמו שכל בת אחרת הייתה עושה, אפילו עכשיו. אני זה שהייתי צריך למשוך אותך אליי כדיי שתהיי קרובה" אמר.
חייכתי.
"אני לא כזאת מיוחדת סאם" אמרתי והתרוממתי קצת כדי להביט בו.
"את מאוד מיוחדת" הוא תפס בפניי ונשק לראשי.
חזקתי לשכב על חזהו כשהוא מלטף אותי בעדינות עד שנרדמתי.