הגיבור שלי..-פרק 40

~Linor~ 20/01/2013 11 תגובות

פווו המשכתיייי! הלכו לי הידיים!!
https://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C%D7%99--%D7%A4%D7%A8%D7%A7-39.html

יצאתי מההלם.
חיכיתי שהן יצאו מהשירותים כדי שאני אוכל ללכת לליסה.
הן הלכו ואני יצאתי ורצתי לליסה שחיכתה בשער.
"איפה היית?" שאלה.
"סתם בשירותים" לא רציתי לגלות לה,עדיין לא.
הלכנו לקניון, הלכנו למסעדה. קנינו מלא בגדים. נכנסנו לסרט אימה.
היה ממש כיף.
מזמן לא נהניתי כמו שנהנתי הים.
יצאנו מהקניון.
"טוב את תסתדרי? אני פשוט צריכה ללכת לסבתא שלי והיא גרה בכיוון השני" אמרה בחיוך.
"כן בטח" אמרתי בחיוך.
הלכתי לי ברחוב. הכל היה חשוך רק מנורות זעירים היו דלוקים.
נזכרתי בסרט! למה היינו חייבות ללכת לסרט אימה ?
עכשיו בדוק יהיו לי סיוטים בלילה.
לפתע יד משכה אותו לסמטה חשוכה.
לא הבנתי מה קורה.
הוא הצמיד אותי לקיר. עיניו זהרו עיניים רעות, צהובות.
השקיות נשמטו מידיי.
הוא נשם עליי, ריח אלכוהול נדף ממנו.
רעדתי, ניסיתי להשתחרר ממנו "תעזוב אותי!" צעקתי מקווה שמישהו ישמע אותי.
"הייי" שמעתי צעקה מוכרת ועוד לפני שהאלכוהליסט המסריח והמנוול הזה הספיק לגעת בי מישהו תפס אותו והעיף אותו על הרצפה ממני.
ראיתי את טיילור,חבר של סאם.
קפאתי לא יכולתי לזוז, התחלתי לבכות.
"היי איימי,איימי את בסדר" לפתע שמעתי את קולו של אוסטין,חבר אחר של סאם.
הוא הרים אותי למכוניתם בזמן שטיילור מרביץ לאיש שניסה לאנוס אותי.
אוסטין הושיב אותי במושבים האחוריים של הג'יפ הגדול שלהם.
הוא חיבק אותי וניסה להרגיע אותי.
"אוסטין, מ..מה עשיתם כ..אן?" שאלתי את אוסטין עדיין מנסה להתאושש מהטראומה שחוויתי.
"סאם שלח את כולם לחפש אותך! את לא נורמאלית! את לא ראית כמה טלפונים ואסמסים שלחנו לך?" שאל.
הנדתי בראשי.
פתחתי את באייפון, עד עכשיו הוא היה על שקט.
55 הודעות.
"וואוו" מלמלתי.
"איימי, איימי את בסדר?" שאל טיילור כשנכנס לרכב.
"אני בסדר,אני בסדר" מלמלתי.
"טוב בואו נודיע לסאם שאת בסדר..סוג של בסדר" אמר טיילור והחייך טיפונת.
"סאם אחי היא איתנו" אמר לסאם בפלאפון.
אני לא יודעת מה סאם אמר ..כניראה רצה לדבר איתי.
"סאם זה לא ניראלי זמו טוב..אנחנו חוזרים" אמר לסאם וניתק.
אוסטין עצר בתחנת דלק.
"למה עצרת?" שאלתי חוששת מעט.
"בואי, אנחנו רק יוצאים לקנות כמה דברים" אמר אוסטין.
יצאנו ,הדמעות עדיין היו על פרצופי.
נכנסנו לחנות של התחנת דלק. הייתה שם מוכרת בערך בגיל שלי. היא הייתה ממש יפה.
בלונדינית עם עיניים כחולות, הלוואי עליי.
טיילור מחה את הדמעות מעייני ואוסטין חיבק אותי.
זה גרם למוכרת הצעירה לעקם פרצוף וכניראה לקנאות קצת.
הם קנו לי בקבוק מים ושאלו אם אני רוצה עוד משהו. איזה חמודים הם!
הם שילמו , מיד אחרי שדחו את חיזוריה של המוכרת ששלחה לי מבט עצבני בכל רגע ורגע.
נכנסנו לג'יפ .
"היי, אני יכולה לבקש מכם משהו?" שאלתי אותם.
"בטח /ברור" ענו.
"אתם יכולים לא לגלות לסאם על..אממ.. התקרית שקרתה לי?" שאלתי.
אני לא חושב שלהסתיר מסאם דברים זה פתרון" אמר טיילור.
"כן… הוא דואג לך" אמר אוסטין בהסכמה.
"בבקשה" התחננתי.
"סליחה..אבל לא, אנחנו חייבים לספר" אמרו.
נאנחתי,אני לא רוצה לחשוב איך סאם יגיב..
אוסטין החנה ויצאנו מהרכב.
נכנסננו הביתה. היו שם כמה חברים של סאם,כריס ושרה השכנה הצעירה והמהממת.
סאם ישר בא אליי. הוא חיבק אתי חזק.
"את לא נורמאלית!!! איפה היית משוגעת! את יודעת איך השתגעתי כשלא מצאתי אותך ??!!" צעק עליי.
"סאם תירגע" לחשתי.
"סאם" מעתי את טיילור אומר.
"מה?" הוא שאל אותו.
"אני, אוסטין ו*איימי* צריכים לספר לך משהו" אמר והדגיש את השם שלי.
נשמתי נשימה עמוקה וארבעתנו הלכנו למטבח, כמובן שגם כריס בה אבל באמת שלא אכפת לי שגם שהוא ידע…
"טוב אז…." התחלתי להגיד.