הגיבור שלי..-פרק 36

תרדו ל ~רציתי להוסיף~

ישבנו אני וג'וש, אולי אני אנשק אותו עכשיו?
טוב נוו..נחכה שמלאני תגיע…היא תייעץ לי קצת.
לא היה לנו כלכך מה לדבר, זה היה מוזר..ישבנו בשקט עד שנשמע צלצול בדלת.
"אני אלך לפתוח" קפצתי מהספה,הכל רק לא השקט המעיק הזה…
פתחתי את הדלת. "מלאני" קפצתי עלייה בחיבוק.
"שלום גם לך" היא צחקה,זה היה נשמע קצת צחוק מזוייף,אבל כשאני בלחץ אני נוטה לדמיין דברים.
היא נכנסה,גם ג'וש התלהב שהיא באה,איזה מזל..לא רק לי היה מעיק בשקט.
התחלנו לראות את הסרט..היה שקט אבל פחות מעיק.
נגמר הסרט דיי מהר,השעה הייתה רק 22:00
"טוב אני אלך להביא לנו משהו לשתות" הצעתי בחיוך.
"סבבה"אמר ג'וש.
קמתי מהספה..מלאני ישבה בספה היחידה והייתה רחוקה מג'וש.
הלכתי למטבח ,מזמזמת את הפזמון של השיר של אלאניס מוריסט "CRAZY".
אהה..שכחתי לשאול אותם מה הם רוצים לשתות.
התקדמתי לעבר הסלון.
נעצרתי במקומי והתהלכתי לאט לאט אחורה כדי שהם לא יבחינו בי.
הייתי בשוק,רצתי למטבח כולי רועדת.
מלאני כבר הייתה בספה הגדולה,מנשקת בחושניות את ג'וש שנראה מאושר יחסית לכך שחברה שלו בחדר בסמוך.
הפלאפון שלי צלצל, עניתי מיד..כדי שלא ישמעו את הצלצול.
"איימי זה סאם,את זוכרת שעוד שעתיים אני מגיע,כן?" אמר סאם.
"כ..כן" עניתי בקול חנוק.
"איימי?,איימי מה קרה?"שאל סאם לחוץ.
"כ..כלום"אמרתי בוכה בשקט.
"איימי אני בא הביתה" קבע.
"לא סאם,סאם אתה לא בא"אמרתי בכעס.
"אני בא"אמר שוב.
"סאם אם אתה מגיע אני לא מדברת איתך יותר בחיים!!"אמרתי וניתקתי.
התיישבתי צמוד לקיר. ובכיתי בשקט, מתפללת שסאם לא יבוא.
הלכה הנשיקה הראשונה…
אחרי כמה דקות נשמע כאילו מישהו מחנה,פאק סאם הגיע,אני לא אדבר איתו יותר בחיים!
אני הזהרתי אותו..
לפתע מישהו התפרץ לבית.
"מה אתם עושים?" שמעתי את קולו של כריס.
נשמתי לרווחה,לפחות זה לא סאם.
הם לא הספיקו לענות לו .
"תעופו מפה"צרח עליהם.
"אבל כריסוש.."אמרה מלאני.
"שום כריסוש,את וה..יצור הזה..תעופו מפה"הוא אמר בכעס.
המשכתי לבכות,פשוט לא יכולתי להפסיק,זה כאילו לקחו לי את הלב וניפצו לי אותו למיליון חתיכות.
שמעתי את הדלת נסגרת. כניראה הם הלכו.
שמעתי את צעדיו של כריס.
הוא הגיע למטבח וראה אותו,הוא רץ אליי והתיישב לידי.
חיבקתי אותו כלכך חזק שאני חושבת שהוא לא נשם לרגע…
הוא חיבק אותי,והרגיע אותי…איזה מזל שיש את כריס.