הגיבור שלי..-פרק 33

כמובן שהיה מושלם…וכמובן שמישהו תמיד חייב להרוס רגעים מושלמים, במקרה הזה זה היה הפלאפון שלי-או יותר נכון מי שהתקשר אליו..
קמתי מהמיטה, מתנתקת מידיו החסונות של סאם שעד עכשיו עטפו אותי בחום.
"הלו" עניתי .
"איימי מה קורה שמעתי שאת חולה,הכל בסדר?"שאל ג'וש.
הבטתי לרגע בסאם ששיחק באצבעותיו בעצבנות,סאם..הכל בסדר..?
"כן בטח שאני בסדר,אני מרגישה כבר ממש מצויין"אמרתי בחיוך ושוב שלחתי מבט לסאם.
"טוב אני אדבר איתך אח"כ "אמר.
"ביי" אמרתי וניתקתי.
"ג'וש?"שאל סאם,עדיין שוכב על מיטתי ומשחק באצבעותיו.
"כן"עניתי בסוג של רצינות…
"איזה חנון הוא.."אמר סאם בגיחוח ואז הביט בי.
"סאם..הוא עדיין חבר שלי"אמרתי בלחש,והתיישבתי על כיסא המחשב.
"פסדר מה נעלבת?"שאל סאם צוחק,מביט בטלוויזיה שהייתה דלוקה. שיט..הוא שמע אותי.
"לא נעלבתי",גיחחתי ונכנסתי לפייסבוק.
טוב..יש לי 35 בקשות חברות,6 הודעות שכניראה נשלחו כשלא הייתי מחוברת.
ליסה?? הייתה הודעה מליסה,הייתי חייבת לפתוח אותה.
'תקשיבי איימי,אני יודעת שאת לא רוצה לדבר איתי,ואני הכי מבינה אותך בעולם. אבל אני מבטיחה לך..זה היה בטעות. כואב לי לראות אותך עם מלאני. היא מנצלת אותך,היא נחש! תאמיני לי שהיא רק רוצה את סאם. וכשהיא תקבל אותו, או כשסאם יבהיר לה חד משמעית שהוא לא מתכוון להיות איתה..היא פשוט תשאיר אותך לבד, מנודה..בבקשה,את חייבת להאמין לי!'
"וואוו" פלטתי, זה היה פשוט וואו…לא ציפיתי לזה,אזל..אין מצב שאני אסלח לה. אני לא אשכח לה את ההשפלה הזאת שכול הבצפר ידע שאני אוהבת את סאם..אממ זתומרת ג'וש..
'ליסה,אני מבינה שאת מצטערת אבל אני לא מתכוונת לסלוח לך, את עשית דבר שמאוד קשה לסלוח עליו' כתבתי.
אני לא מאמינה שבכלל עניתי לה!
עייני נצצו,בתוך תוכי,כן רציתי לסלוח לה,אבל מי היא שתגיד שמלאני רוצה רק את סאם..מלאני ילדה מקסימה ..באמת.
'איימי אני באמת מצטערת,אני לא יודעת איך זה קרה..אני שלחתי את ההודעה הזאת רק לראיין,כי..את ודעת הוא רחוק,הוא לא יגלה ואיכשהו זה נשלח לכל אנשי הקשר' כתבה.
'סורי..אני לא מאמינה לך' כתבתי והתנתקתי.
הסתכלתי על סאם שעדיין היה שקוע בסרט שהתחלנו לצפות בו ביחד.
"סאם..?"שאלתי קצת מהססת.
"מה?"שאל בחיוך עדיין צופה בסרט.
"אתה חושב שליסה עשתה לי את זה בכוונה?"שאלתי ועליתי על המיטה.
"לומר את האמת..אני חושב שאת חייבת לסלוח לליסה ולהיפטר ממלאני הזאת"אמר בביטחון והתרומם מהמיטה.
"את הבעיה שלך עם מלאני אף פעם לא הבנתי"אמרתי בציחקוק ונכנסתי לתוך המיטה מתכסה בשמיכה.
"היא כל הזמן מתחילה איתי!" אמר בכעס. התחלתי לצחוק, הפרצוף הרציני והכועס שלו היה כלכך מצחיק.
"מה את צוחקת,אני לא צוחק..את ראית איך היא נישקה אותי באותו היום..אני אומר לך אם היא לא הייתה בת הייתי מפוצץ אותה מכות"אמר בכעס. "תפסיקי לצחוק" אמר בקול ילדותי כשראה שאני לא מפסיקה להתפוצץ מצחוק.
"סאם..אתה צריך לראות את הפרצוף שלך"אמרתי תוך כדי צחוק.
"כדאי לך להפסיק לצחוק,למה אם את לא מפסיקה אני אתן לך סיבה לצחוק באמת.."אמר בהתגרות.
"ממ..מה?"שאלתי לא מבינה והרמתי גבה לאות זילזול.
הוא הרים גם גבה וחייך..הוא רכן אליי והתחיל לדגדג אותי.. "סאם דיי.."אמרתי צוחק.
"נו סאם..אני רגישה לדיגדוגים" אמרתי לא מפסיקה לתפטל
"סאם אני חלשה!!!" צעקתי לבסוף צוחקת..
"טוב הנה הפסקתי" אמר בחיוך ווהרים את ידיו לאות נכנע.
"סאם אתה משוגע אמרו לך את זה פעם?" שאלתי מתנשפת.
"כן..אמרו לי את זה הרבה" אמר בחיוך מתגרה..