הגיבור שלי..-פרק 15

הרכנתי ראשי ואז הרמתי אותו והסתכלתי על סאם משחק עם אצבעותיו בעצבנות-מחכה לתשובה שלי.
"א..אני חושבת שכן..אני אוהבת אותו."אמרתי קצת במבוכה.
",טוב אל תדאגי,אף אחד לא יזכור את זה עד מחר..אני בטוח"ניסה סאם לעודד אותי.
"טוב אני יהיה בחדר."אמרתי ונכנסתי לחדר.
נכנסתי לחדרי,שכבתי על המיטה ואז הפלאפון שלי צלצל. גו'ש!
הוא התקשר מיליון פעם,מה הוא לא מבין את הרמז??????
שכבתי על המיטה ותוך כמה שניות עוד פעם צלצול הפלאפון!!!!!!
"מה???" צעקתי לתוך הפלאפון.
"אממ..איימי, את בסדר אני מבינה למה את נסערת כל כך רציתי רק להגיד שאת לא צריכה לדאוג.." שמעתי קול נשי בפלאפון.
"א..אהה רגע מי זאת?"שאלתי
"מלאני,אני רק רציתי לשאול אם את רוצה לבוא היום לפארק נאכל גלידה, נטייל קצת..אני יראה לך את ניו יורק מקרוב יותר..אני ידעת שאנחנו לא באותו שכבה אבל חשבתי שזה יהיה נחמד וגם אחרי מה שליסה עשתה ל..עזבי אני לא אדבר על זה.."היא אמרה.
"אממ..טוב אני חושבת שזה יהיה נחמד.." אמרתי.
"יופי אז קבענו בחמש" היא אמרה.
"טוב" אמרתי בחיוך[שכמובן שהיא לא ראתה]
יצאתי מחדרי מאושרת ושמעתי צעקות מהחדר של סאם. נכנסתי חזרה לחדר והצמדתי את אוזני לקיר הצמוד לחדר של סאם [החדרים שלנו צמודים]
"אבל למה לא התקשרת אליי?" אמר סאם.
"הייתי בטוח שאתה יודע,אתה יודע כמה פעמים התקשרתי אליה לבדוק אם היא בסדר" זה היה כריס.
"והיא ענתה לך?"שאל סאם.
"לא"אמר כריס.
"אז זה אומר שהיא בסדר אידיוט!!"אמר סאם.
"טוב סאם תרגע אחי,אני פשוט לא מבין למה ליסה עשתה לה דבר כזה..היא הייתה דווקא נחמדה ומצחיקה" אמר כריס.
כן כריס אני שואלת את אותה השאלה בדיוק..
התארגנתי ויצאתי מהחדר שוב,
"לאן זה?" שאל סאם שבדיוק יצא מהחדר.
"סתם..לפארק "אמרתי,בצורה קצת מחשידה..אויי אני דפוקה.
"לבד?" שאל סאם. טוב אני חייבת להבהיר משהו-אני לא יודעת לשקר!! יש לי דפקט במוח..אני לא מסוגלת.
"לא"עניתי..בקשה שלא ישאל עם מי אני הולכת!
"עם מי?" הוא שאל,שיט. לא באלי שהוא ידע שאני הולכת עם מלאני,הוא סוג של..מתעב אותה!
"מלאני" עניתי בשקט.
"מלאני??"שמעתי שתי קולות ביחד, סאם וכריס שבדיוק יצא מחדרו של סאם.
"איימי בשביל מה?"אמר סאם ביאוש.
"מזה בשביל מה?! היא הזמינה אותי ללכת אתה לפארק ולאכול גלידה." אמרתי בקצת כעס.
"איימי אל תלכי אתה היא נחש" התערב כריס.
"איימי אני ממש לא סומך עלייה,את לא באמת מעניינת אותה, את לא מבינה??" אמר סאם.
"אוויי סאם תעשה לי טובה אז את מי אני מעניינת,אותך?? וכריס תפסיק לחיות בעבר!" צעקתי על שניהם ויצאתי מהבית בריצה. בחיים לא דיברתי אליהם ככה. הם באמת היו שם בשבילי תמיד,אני לא יודעת למה עשיתי את זה. אני באמת אוהבת את סאם וכריס אבל סאם הוא כולה שומר שלי,הוא לא יכול להחליט לי עם מי להסתובב ועם מי להיות.
בכל זאת יש לי חיים משליי!!
הגעתי לפארק וראיתי את מלאני יושבת על ספסל ומחכה לי. היא הייתה חצי ערומה, היא לבשה חולצת סטרפלס ומכנסיים מאוד מאוד מאוד קצרים,איך היא לא מתביישת. אני מתביישת ללבוש מכנס כזה כפיג'מה-בגלל סאם שכל הזמן מתפרץ לי לחדר!!
"היי התקשרתי אלייך,חשבתי שאת מסננת אותי. איך שהחיוג התחיל כבר היה ניתוק" היא אמרה ואז שמתי לב שהאייפון שלי נשאר בבית. בטח סאם וכריס מנתקים לה. אוף אני שונאת את עצמי על מה כך שצעקתי עליהם.
"סורי האייפון נשאר בבית"אמרתי.
"אהה..טוב שנלך?" היא שאלה.