הבריחה – פרק ראשון

זה היה אחר הצהריים ביום קיץ חם,נשכבנו על הדשא שבגינה כשאני מנשקת אותו ומרגישה את טעם הסיגריות שלו שמתחיל למלא את פי.
״אוף״ אמרתי נאנחת ״מתי תפסיק עם הסיגריות שלך?״ שאלתי דואגת לבריאותו.
״מה לעשות, אני מכור לולה ״ ענה לי בעודו משתמש בכינוי שמעלה פרפרים בבטני ובליבי בכל פעם מחדש.
״אתה מכור לסיגריות יותר משאתה מכור אליי״ אני אומרת לו מתגרה,כמעט נעלבת ושמץ של קנאה קלה נשמעה בקולי.
״דווקא לא, בשבילך עד סוף העולם״ קבע נחרצות והסתכל לתוך עיניי עם עיניו שלו,שכמו תמיד שאבו אותי לעולם אחר בו רק אני והוא קיימים.
״בוא נתערב – אני לא מנשקת אותך חודש ואתה לא מעשן״ אמרתי לו מתלהבת מהרעיון החדש שעלה בראשי.
״יודעת מה בסדר, מתקבל״ אמר בביטחון כאילו חשב שאפסיד
״מה קורה לצד המפסיד?״ שאל בסקרנות משתף איתי פעולה ברעיון הדבילי.
״אני אתחתן איתך״ צחקתי ״לא יודעת כבר נחשוב על משהו״ הוספתי לדבריי מהרהרת מעט במה שאמרתי קודם.
״ את גם ככה תתחתני איתי ״ קבע את עתידנו.
״למה אתה כל כך בטוח?״ שאלתי אותו לא מבינה את פשר בטחונו,ברור לי שאני אוהבת אותו,אבל עדיין אין לדעת מה יקרה בעתיד ואנחנו חברים רק חודשיים.
הוא צחק ואמר לי:״ את באמת חושבת שאתן לך ללכת?, אני אומר לך אני ואת זה לנצח״. התרגשתי ,מילותיו החמיאו לי וחיממו את ליבי כך שסוף סוף הרגשתי שייכת. ולמרות הכל לא יכולתי שלא להמשיך ולשאול האם אני אמורה לחשוש שמא יציע לי להתחתן איתו בימים הקרובים.
ולשאלה הזו הוא כבר לא ענה.