– הבריחה פרק 7 – ניסיון עלוב ♥

" I don't need a parachute
Baby, if I've got you
Baby, if I've got you
I don't need a parachute
You're gonna catch me
You're gonna catch if I fall
Down, down, down "
נכנסנו על השיר המדהים הזה למסיבה, וכולם נעצו מבטים בי ובג'ק שמחזיק את ידי חזק,
" את הולכת למחוץ לי את היד למוות ? " הוא שאל וחייך כשהתקדמנו לעבר הבר
" אוי סליחה " אמרתי כששמתי לב ושיחררתי מיד מהלחיצה הכואבת " אני פשוט בלחץ " אמרתי, הרגשתי בלחץ, שמלה קצרצרה, עקבים גבוהים, מבטים של כל חברי האחווה סיגמה טאו ועוד אחוות כניראה, זה יותר מלחיץ ממה שחשבתי, בשנייה שראיתי את ויקה מנופפת לי מהצד השני של הבר התקדמתי אלייה יותר מהר, והרפתי מהיד של ג'ק
" לפחות את לא מהמזיעות " הוא אמר ושיחרר לגמריי את ידי
" כם אה, זה היה מביך " אמרתי לו והשתחררתי, ראיתי את ויקה על עקבים ענקיים ושמלת בייבי דול קצרצקה
" יפה לך כוסית ! " היא צווחה אליי וחיבקה אותי
" אחריי המסיבה היבשה הזאתי אנחנו נוסעים לרד פיג' " סטפן נעמד מאחוריי ונגע לי בישבן
הסתובבתי אליו גלגלתי עליניים וכשנעמדתי מולו עשיתי לו מבט של ' נו באמת ' והחזרתי את פניי אל ויקה שהחמיאה לג'ק על בחירת השימלה והעקבים הגבוהים
" קת'רין ? " שמעתי את מארק קורא לי מהצד השני של הבר שנייה אחריי שהרים שוט
" היי מארק " אמרתי לו והתפעלתי מהשוט החלק שלקח, הוא קם לתת לי חיבוק
" כבר חשבתי שלא תבואי " הוא אמר וחייך כשבחן אותי בעיניו הירוקות המדהימות, והחיוך שלו כ'כ כובש, חיוך שמבליט את עצמות לחייו ולסתו המרובעת, שיניו לבנות וריחו מהפנט
" שאני לא אבוא למסיבת אחווה ? " אמרתי בצחוק וניסיתי שלא להתלהב מהמראה שלו
" רוצה לרקוד ? " מארק הזמין אותי לצלילי השיר שהתחלף לסלואו
" בשמחה " עניתי באותה נימה מלכותית וגבוה כשהסכמתי
" GO GET IT GIRL ! " ג'ק צעק לי והייתי חייבת לפלוט צחוק, ויקה וטיילור קמו ורקדו ליידינו
" לא חשבתי שאתה יודע לרקוד כ'כ טוב " אמרתי כשסובב אותי אל גופו לצלילי המוזיקה
" לא חשבתי שתעמדי בקצב, אז הורדתי הילך " הוא התנשא
" נסה אותי " איתגרתי אותו והוא נענה לאתגר, ורקד ביותר מקצועיות, הוא הוביל
" ואוו אתה טוב " אמרתי כשהלכנו במעגלים כשרק הידיים שלנו במגע
" ואוו את בכושר, ת'אמת לא ציפיתי " הוא אמר והמשיך להתנשאות מעליי
" ואוו מישהו פה עף " אמרתי באותה נימה מגעילה שלו
" אשמתי שאני טוב ? " הוא שאל והרגיע את הטון החצוף
" חכה שהשיר יעבור ואני יראה לך איך רקדנים אמיתיים רוקדים " איימתי ואיתגרתי במשפט אחד, ראיתי את המבט בפניו של מארק, והוא היה משועשע. ילד אחווה ממש, הוא הרים את ידו וסימן לדיג'יי שיעביר את הסלואו מייד, שמעו צליל העברה מהיר ברמקולים ועלה השיר " Work The Middle " של אריקה ג'ון, ואני מייד זיהיתי את הביטים והקצב
חייכתי, וידעתי מייד את כל הכיראוגרפיה של הריקוד לשיר הזה הסתכלתי על ויקה, ולשתינו היה ברור, שזה ה-מקום שלנו. אני וויקה מאז שהכרנו רקדנו יחד, והתאמנו יחד בסטודיו שלה עם המורה הפרטית שלה, זכור לי שהיו ימים שרק חיכתי לאימון טוב של 2 שעות רצופות של ריקוד. ואו איזה נוסטלגיה, אני וויקה מיד צעדנו בעיגול ופתחנו זירה מאולתרת, ויקה תמיד ידעה על העבר שלי ב410 ברחובות שתמיד שיחקו לצד הקרבות, והיא אהבה להתאמן איתי
ותמיד שמחה והתרגשה שסיפרתי לה על דברים שהיו ברחובות ובקרבות, זה גם למה היא נכנסה לשם אחרי כמה זמן וחברה לאדם סטפן טיילור וג'ק ואיכשהו הכניסה אותי לשם שוב לא במכוון כניראה, הצרות תמיד באות מתישהו
השיר הוחלף באמצע ואני וויקה עשינו סיום מאולתר והרחבה התפנתה לאחרים, טיילור בהה בי כל הריקוד וזה נראה רע. כאילו אנחנו צריכים לדבר רציני
" מה טיי ? " שאלתי אותו בשי הפשטות, לא רציתי להלחיץ אותו
" תמשיכי לרקוד את הכיראוגרפיות הישנות של הרחובות ואנשים יתחילו לזהות אותך " הוא אמר כשלגם מהבירה שלו
" באמת ? לא ניראלי. " אמרתי לו
" קת'רין, תקשיבי לי. " הוא אמר ברצינות ונגע לי בכתף
" כשיצאת מישם ? עשית מעשה חכם מאוד. אל תחזרי. ואל תתני לשום דבר להחזיר אותך, אם הייתי יכול הייתי יוצא מישם עכשיו, בורח. אבל במצב הזה עכשיו, אתה נכנס אתה בחיים לא יוצא וזוכרים אותך שם לכלכ החיים. המצב שונה " הוא אמר לי וידע אותי
" אחד תוריד ממני את היד ויקה נעשה בנו מבט כבר פעמיים, ושתיים. אם באמת הייתה רוצה היית יוצא מישם מזמן תאמין לי, אתם פשוט עושים מיזה כסף ממש טוב " אמרתי לו את הסיבה האמיתית, שבגללה גם אני לא יצאתי בהתחלה, הוא מיד הוריד ממני את היד, וסיימתי את הבירה שלו, הלכתי לתת לויקה הסברים על השיחה הנורא אישית שהייתה שם
" חבר שלך חושב שהוא מכיר אותי מאיפה שהו, תנסי להוריד אותו מהגב שלי כי הוא אותי בסוף וזה לא טוב לי " אמרתי לה, וידעתי שהיא לא יודעת שהוא היה פעם ברחובות ובקרבות בלי סטפן או אדם או ג'ק. זה יכול לסבך אותו, אבל היא צריכה הסבר ואחד טוב
" עליי אחותי אל תדאגי " היא אמרה, ואני נאנחתי וסיימתי את בקבוק הבירה שבידי
" את באה איתנו ל'רד' ? " סטפן שוב נעמד מאחורי והפחיד אותי
" עכשיו ? " שאלתי אותו והסתכלתי על שתי בנות שמחכות שהוא יחזור למשמש אותם
" כה בואי, אני יוצא עם האופנוע " הוא אמר וקרא לי לבוא אחריו
" מה עם שתי הבנות שמזמזת שם ? " שאלתי וחייכתי
" הם יתמודדו " הוא אמר באנוכיות " נו באמת הם קטינות פיג' " הוא אמר כשראה שגלגלתי עיניים למשעה הסנובי שלו
" בנות כמה הם ? " שאלתי מופתעת
" בערך 17 אבל הם אומרות 20 " הוא ענה לי ויצאנו מהמועדון
" איך ידעת שהם משקרות ? " שאלתי בסקרנות ועיקמתי פרצוף
" ישלי חוש לזה, נו באמת " הוא אמר וגלגל עיניים כשעלה על האופנוע
" אני לא רואה את האחרים יוצאים " אמרתי לו והסתכלתי על הדלת כשתיפסתי מאחוריו על האופנוע בסבלנות
" כן, כי הם לא באים " הוא ענה לי ונתן גז לכוון השני
" לאן נוסעים " שאלתי ומהר החזקתי בו כדיי לא ליפול לאחורה
" אלייך " הוא ענה לי, הייתי מופתעת. " אמילי לא שם " הוא אמר
" שוב ? נעבור על זה שוב ? אני ממש לא ישכב איתך סטפן " אמרתי לו וגלגלתי עיניים
" בפעם המתאיים , אני ממש לא מנסה להשכיב אותך " הוא אמר והופתעתי
" באמת ? אז מה אנחנו נעשה, בחד שלי, כשאמילי לא שם ואני חצי שיכורה בלבוש מינימלי סטפן ? אתה כ'כ נדוש " אמרתי לו וגלגלתי עיניים לנסיון העלוב שלו להשכיב אותי שוב
" הבגדים המינימלים שלך זאת בעיה שלך אוליי את תשכיבי אותי, אבל אני לא מתכנן עלייך עכשיו " הוא אמר לי והדגיש את המילה האחרונה שלו 'עכשיו' ומייד לאחר מכן נתן גז כך שלא אוכל להוציא מילה בלי להחנק מזבוב
" מה אנחנו עושים כאן נו באמת " אמרתי לו והצבעתי על המעונות כשנעצר מול הכניסה לשלי, גלגלתי עיניים וציפיתי לתשובה
" את חייבת לי כמה תשובות גברת צעירה " הוא אמר ולקח אותי ביד לחדר למעלה
" אני לא הולכת איתך לשום מקום בדרך הזאתי " אמרתי לו ונעצרתי במקומי.
" לא ? " הוא שאל נעצר והסתובב אליי, הוא הרים גבה ועלה לו חיוך שהבליט את גומתו המדהימה " לא " אמרתי ולא התאפקתי, חייכתי
" באמת ? " הוא שאל ועזב לי את היד
" כן באמת " אמרתי כאילו זה מובן מאליו הסתובבתי והלכתי חזרה אל האופנוע, אחריי שי צעדים הוא הקדים אותי ותפס אותי כך שראשי בגבו והוא מחזיר אותי מישבני שעל כתפו
" מה אתה עושה משוגע ?! " צווחתי עליו וצחקתי, הוא עלה לחדר שלי ופתח את הדלת עם מפתח מאסתר שבטח גנב מאחד המורים, הוא זרק אותי על המיטה בגישמות רבה, ופשוט נעצתי בו מבט של 'ואטדהפאק מן ?!' ואז נפלתי על הגב והסתכלתי על התקרה
" מה הקשר שלך לקרבות ? " הוא שאל אותי בלי לחכות יותר מידיי, התעסקתי באייפון
" קרבות ? " שאלתי כאילו אני לא יודעת על מה הוא מדבר, אחרי כ'כ הרבה חקירות משטריות אני כבר רגילה להכחיש
" תסתכלי עלי פיג' " אוה אמר והרים את סנטרי עם ידו כך שאסתכל עליו, העיניים הכחולות שלו נעצו בי מבט עמוק שמחכה לתשובה אמיתית, ולסתו הוחזקה בעצבנות מתחת לעורו המתוח, הוא ציפה לכמה וכמה תשובות
" מה סטף ? מאיזה סרט יצאת ? " הכחשתי וזרקתי לעברו עלבון שירד ממני. אין מצב שאני חושפת את עצמי, לא בשביל זה ברחתי.
'S.O.S בחדר שלי עכשיו' הקלדתי בלי להסתכל על המסך לויקה בזמן שאמרתי לו את זה
הורדתי את עיניי חזרה לאייפון שלחתי את ההודעה וזרקתי אותו לצד השני של המיטה שלא יחשוד בכלום
" תקשיבי, ממה שאני יודע, ברחובות היית. ומהקרבות ? מהקרבות נתנו לי תמונה שלך מלפניי 4 שנים בערך עם כמה חברים " הוא אמר לי וחשף אותי כשהוציא את התמונה מהכיס שלו והראה לי עם האצבע את הפנים שלי, ואח'כ הסתכל עלי במבט מאוכזב מאוד.
" טיילור סיפר לך . " אמרתי בשאלה מאוכזבת מטיי
" לא, אבל הבנתי שהוא גם יודע בשנייה שראיתי איך הוא הסתכל עלייך רוקדת, אני מכיר אותו, אני יודע על העבר שלו, והבנתי שאת קשורה לעבר שלו מאותו המבט שהוא דפק בנעליים שלך באותה המסיבה, ובזירה כשדיברנו, הוא לא הסכים לספר לי אבל גם אני הרגשתי משהו ביתי, מוכר כזה בך, ואז חקרתי עלייך קצת כי ידעתי אחריי ששאלתי אותו עלייך שהוא לא משקר לי, אבל מסתיר משהו בשבילך " הוא הסביר
" ועדיין לא זרקו אותו מהרחובות או הקרבות, בתקופה שלי זרקו מישהו על מבט מגלה " אמרתי והתייאשתי מהמקום שפעם היה שלי ועכשיו כבר לא
" הייתם חברים נורא טובים בילדות, וכשטיילנו בעולם הוא דיבר עלייף הוא סיפר לי כמה חבל שנשארת שם, אחריי שנה הוא חזר בשביל לראות אותך, ונסחף פנימה. אני שכנעתי אותו שזה יהיה כיף, ובשיא הרצינות. ידעתי שאותה נערה שעודדה אותו לטייל בעולם ולברוח כבר לא שם, כי עם כל התוכניות שעזרת לו לבצע, ומסע הבריחה, את כל תמצאי דרך לצאת כי זה בטח לא מקום שאת תרצי לבלות בו הרבה " הוא אמר והרגשתי דמעות צורבות לי בגרון הרגשת חנק לא נעימה
" תפסיק " אמרתי לו " תפסיק, מייד " הוספתי לפניי שהוא המשיך לדבר
שמעתי את הנעליים של ויקה לאורך המסדרון, אני מזהה את ההליכה שלה, אסור לי לספר לה, עדיין לא . הכל מסובך מידיי
" תנשק אותי " אמרתי לו והסתכלתי אל התיקרה כשהדמעות חזרו פנימה
" מה ? " הוא שאל מופתע והסתכל אל הדלת הצעדים נעצרו ושתינו ידענו מה יקרה, הוא תפס לי את הפנים והתקרב אליי " כ'כ לא רציתי שזה יקרה ככה " הוא לחש ונישק אותי כשידו מטיילת אל עבר הצוואר שלי ומישם למטה, מהר נישכבתי והוא עליי, כשהדלת נפתחה לא עצרנו וכבר דימיינתי את הפרצוף של ויקה בראשי
" ואוו " אמרתי משחקת את עצמי מופטעת, סטפן גיחח בגרונו והשתעל אל הצד באי נוחות, בעודו מחזיק את עצמו מעליי באותו מצב על המיטה
" אממ, כה, ההודעה, תבטלי " אמרתי לה והחזקתי את עצמי מלצחוק שם למוות
" לא הייתי כאן, " היא אמרה וצעדה לאחורה עם טיילור " תמשיכו תמשיכו " הוא אמר והם סגרו את הדלת באי נוחות ואז רצו אל החדר של ויקה
" זה היה מביך " אמרתי ולא רציתי לקום מאותו המצב ששכבנו בו