– הבריחה פרק 5 – פעם שניה ♥

עליתי לחדר ונרדמתי, פשוט ישנתי
עד ששמעתי את הטלפון שלי מצלצל על השידה כשהו מחובר למטען, איך אין לי כח לענות.
" הלוו ? " אמרתי, ניסיתי להשמע ערה
" מה ישנת פרינססה ? " שמעתי את הקול של ג'ק
" איך ישלך את המספר שלי ? " שאלתי אותו
" ויק נתנה לי, הוא פוחד להעיר אותך " הוא אמר חייכתי
" בצדק " אמרתי לו
" אז כן ישנת ? " הוא שאל
" כן, אבל לא משנה כבר שמונה וחצי למה התקשרת ? " שאלתי והרגשתי מפוכחת
" אני אצלך עוד שנייה טוב בייב ? " הוא אמר
" בכיף " אמרתי וקמתי מהמיטה, הוא ניק ושמעתי צלצול בדלת כשקמתי לפתוח שמתי לב שאמילי לא שם וגם לא חזרה אחריי הערב אתמול
" בייייב " יצאה לו צווחה והוא חיבק אותי לשלום
" מה נשמע בייבי ? " אמרתי חזרה וחייכתי, הוא כ'כ שמח תמיד זה מדבק
" מצויין מה איתך, את באה איתנו לאיטלינו ? " הוא שאל
" איטל מי ? " שאלתי אותו ועיקמתי מבט
" מסעדה, אני וטיילור נילך עכשיו עם ויק והיא אמרה לי לקחת אותך " הוא הסביר לי
" טוב בכיף " אמרתי בספונטניות
" מה נלביש עלייך ? " הוא שאל ופתח את הארון
" אני יכולה פשוט לזרוק עליי קרטיגן וג'ינס שטויות " אמרתי ולא הבנתי מה הפרצוף שהוא עשה
" ממש, איתי לא יוצאים ב"קרדיגן וג'ינס" " הוא חיכה אותי
" טוב, אז מה לובשים ? " שאלתי והוא בדיוק זרק עליי מכנס וחולצה
" אה אה " אמרתי באי הסכמה
" מה רע ? " הוא שאל
" מה חגיגה ? זה ממש אלגנט, אובר אלגנט " אמרתי לו
" טוב את צודקת, באמת לא מתאים עכשיו " הוא אמר לקח את המכנס והוציא אחד אחר עם ג'קט שונה וצעיף מנומר [ רציתי להוסיף ]
לבשתי והרגשתי כמו דוגמנית, עשיתי סיבוב ואז לבשתי נעליים מתאימות וחייכתי, על מטר 73 סופסוף, חזרתי לגובה שלי
" את עדיין לא בגובה שלי יופי " הוא אמר וחייך, חייכתי ופלטתי ציחקוק
" אני מתאפרת ונצא " אמרתי וניגשתי לשירותים איפה שכל האיפור שלי, הוא עמד מאחוריי והגיש לי ליפסטיק בצבע מתוק,הסכמתי למרות שאני שונאת ליפסטיקים
קצת הדגשתי יותר את העיפרון האפור למטה, ושמתי שוב מסקרה והחלטתי למרוח איילינר
" נו בואי אנחנו מאחרים כבר ! " הוא אמר ושם את הנעליים שלו
" אני באה " אמרתי ויצאתי מהשירותים, הוא החזיק לי את הדלת פתוחה ואמילי נכנסה שנייה לפני שיצאתי חייכתי אלייה והיא אמרה "היי" חלש וחייכה מנימוס
" כבר 9 ורבע נו באמת כולם כבר מחכים לנו קת'רין ! " הוא צווח ועלה על האופנוע
" גם אתה ? " אמרתי והתאכזבתי שגם הוא אופנוען. הייתי בטוחה שיש לו איזה אוטו מירוצים אפור אוליי, אבל לא .
" יש לי גם רכב רגיל " הוא אמר וחייך, אספתי את השיער לנסיעה כי הוא בטח יסע גם כמו משוגע שבורח מהכלא
" רעיון חכם " הוא אמר והתניע, חיבקתי אותו ונסענו, אחריי 10 דקות נסיע הגענו, וראיתי את כולם כבר יושבים בשולחן חוץ מאדם וסטפן
" ויקיי " אמרתי לה והיא קמה לחבק אותי
" אתה הלבשת אותה ? " היא שאלה מחוייכת והצביע על התלבושת
" בטח אני אלה מי " הוא אמר והתיישב
" מה הזמנו ? " הוא שאל וטיילור הסביר
" אדם וסטפן יבואו יותר מאוחר " טיילור אמר וחייך כשראה שהסתכלתי על שתי הכיסאות הריקים שניבצו בשולחנינו גם, חייכתי אליו, בפנים הייתה מוזיקה נחמדה ואפילו טובה אבל ישבנו בחוץ כי הבנים מעשנים ומשגיחים על האופנועים שלהם
ראיתי כמה חברה מהנבחרת פוטבול יושבים וזיהיתי עוד כמה מביאולוגיה ומתמטיקה, כל אחד שאני וויק זכרנו את השם שלו חייכנו
אכלנו את הפיצה שלנו, והשארנו שתי חתיכות לסטפן ואדם, הם הגיעו בדיוק בזמן והתיישבו
" מה יש לך פה ? " ויקה שאלה את סטפן ונגבה לו דם ממעל הגבה
" הייתם בזירה עכשיו אה ? " טיילור אמר וסיפק לי תשובה
" יש אחרינו מרדף " הם אמרו והסתכלו בזווית העיין על שתי סמויים שהיו בתוך האיטליאנו
" לא עדיף שנילך ? " ויק אמרה מודאגת קצת
" לא, הם ישבו פה עוד לפניי, זה סתם יחשיב אם נקום כמה שניות אחרי שנעצנו בהם מבטים… זתומרת, א…. ניראלי " אמרתי, וגמגמתי לקראת הסוף כי הבנתי שאני מראה התבקעות יתר בנושא הסמויים
" אז אנחנו יושבים " סטפן אמר וחיסל את שתי המשולשים שנשארו על המגש, חייכתי כשראיתי אותו טורף כמו חיה רעבה. זה היה משעשע
" ככה את נראת בצהריים מאמי את לא יותר טובה " אדם אמר לי כשראה שפלטתי צחוק
" אהה. לא נכון " ויק אמרה לו ונתנה לו מכה בכתף
" טוב טוב " הוא אמר וציחקק
אחריי כמה דקות החלטנו לקום ולצאת לרקוד ב'רד' וכשסטפן קם מייד שמתי לב שהכניסו לו אגרוף בצלע, אף אחד חוץ ממני לא ראה את זה, טיפסתי מאחוריו והחלטתי לסוע איתו
" אתה צריך לטפל בזה " אמרתי לו כשעצרנו ברמזור האדום היחיד שהוא לא חתך
" לטפל במה ? " הוא שאל מחויך
" האגרוף הזה שדפקו לך בצלע " אמרתי וחייכתי שהוא מנסה להמשיך להסתיר
" אף אחד לא ראה את זה, איך שמת לב ? " הוא שאל בסקרנות ובשביל זה אפילו עצר ברמזור כתום
" אני יודעת לזהות פציעות כשאני רואה אותם " אמרתי לו ונגעתי בדיוק בצלע שכואבת לו
" וואלה " הוא אמר מורשם, הרגשתי שאני פשוט משחקת ליידים שלו. אותו סטוציונר שמשכיב את כולם, פשוט חייכתי ולא אמרתי כלום עד שהגענו, ואז נכנסנו לשירותים
ניגבתי לו את הדם מהפציע וגם מהגבה והכתף
" איך זה קרה ? " שאלתי, זה לא הגיוני שזה מכה של מישהו
" זירה מאולתרת פייג'ן, נפלתי " הוא אמר, נפלט לי ציחקוק
" זה בשביל שיאמרו נגדי, אני מרוויח " הוא ניסה לצאת גבר
" זהו " אמרתי כשסיימתי, והוא החזיר את החולצה
" תגידי, התכוונת למה שאמרת הבוקר פיג'ן? " הוא שאל בחיוך זדוני כשבחן את עצמו במראה
" אה ? " שאלתי זה מטושטש לי " שאני סקסי " הוא אמר " נו באמת, הייתי שיכורה " אמרתי והשתעשעתי מהפרצוף שלו
" ניראלי שאני פורשת הביתה " אמרתי אחריי שרקדנו 20 דקות, לא רציתי לשתות
" אני ילך איתה, תיהנו " ויק אמרה ונופפה לכולם לשלום, ראיתי בזווית העין את סטפן ממזמז בחורה על הבר, כאילו אין מחר. נו באמת כ'כ זול ?
חזרנו הביתה אחריי הליכה של קרוב לחצי שעה, הכרנו את הרחוב ואת האזור
" מה יש לנו מחר ? " שאלתי את ויק כשהיינו במעלית
" יום שלישי יש לנו 8 שעות קת' " היא ענתה מותשת
" לילה " אמרתי לה ונישקתי אותה בפה יבשה
" לילה כוסית " היא אמר ופנתה לחדר שלה
קמתי בבוקר, השעון מעורר לא ריחם בכלל, 7 בבוקר שטפתי פנים התלבשתי והלכתי לדפוק לויקה בדלת שנצא יחד היא עשתה לי קפה ולה גם ויצאנו
אחריי כמה שעות למידה, נפגשנו בקפיטריה ליידי ישב אחד מחבריי האחווה " סיגמה טאו " המפורסמת והמקובלת של הקולג'
" אתה במקום שלי " סטפן נעמד מעליו ורמז לו שזה הכיסא שלו
" את אחת מהנערות של סטפן אה ? " הוא אמר וזז כיסא
" לא. ממש לא " אמרתי לו וחייכתי חיוך מזוייף
" המבחן בהיסטוריה שעה הבאה " ויקה רתנה והתלוננה
" לא למדת ?! אז למה הלכנו כ'כ מוקדם אתמול ?! " שאלתי אותה ונזפתי בה
" אממ כה, טיי בא אח'כ ו..כה " היא הסבירה והסמיקה, ומיד אחריי זה טיילור סובב אותה אליו ונישק אותה, גלגלתי עיניים "שמעו אותך אפילו דרך הקיר " אמרתי, רציתי לעצבן אותה
" שקרנית, את למדת ? " היא אמרה ואני השפלתי מבט
" זה היה בקשר אלייך מה את מפילה את זה עליי עכשיו ? " אמרתי לה בכעס מזוייף
" כי בניגוד לשקרים שלך, אני הייתי עסוקה בלשכנע כל הלילה את טיי שלא תשכבי עם אח שלו " היא אמרה לי בהתנשאות
" ממש " זרקתי לאברה וסטפן נחנק מהאוכל שבלע
" אתה רואה ? הקסם שלו לא עובד על קת' " היא אמרה לטיי
" פשוט יקח לו קצת זמן להבין את זה " היא הוסיפה ועצבנה את סטפן
" את יודעת מה הקטה ויק? לא ניסיתי עלייה אפילו טיפה מהקסם שלי " הוא אמר מלא בשחצנות ויהירות
" אין סיבה לדאגה " אמרתי לויקה
" אז גברתי, למדת או לא ? " הוא שאל אותי
" לא סטפן, לא למדתי " עניתי לו
" ולמה זה ? " הוא שאל בלעג
" כי לא משנה כמה אני ישנן כמה אני ילמד, וכמה שאני יסכם היסוריה וביולוגיה בחיים לא יכנסו לי לראש " הסברתי וצחקתי על הטימטום של עצמי
סטפן נעמד והושיט לי יד
" אה ? " הסתכלתי עליו באי הבנה
" בואי, אנחנו הולכים להביא את החומר שלך וללמוד " הוא אמר, צחקתי
" לא, לא, אתה לא מבין… אני לא… " הוא קטע אותי
" את הולכת להזיז ת'תחת שלך ללמוד, ולהצליח עכשיו בואי " הוא אמר
קמתי מהכיסא הושטתי לו את התיק שלי ומשכתי בשערה השחור של ויקה כשעברתי
" נראה אותך כוסית " אמרתי לה וחייכתי
אין לי מה להגיד, הוא מורה טוב. הוא בחן אותי והבהיר לי כ'כ הרבה דברים מבלבלים, ועזר לי לשנן ולימד אותי כמה שיטות טובות לשינון
" הכל טוב ? " הוא שאל והבהיר שאני יודעת הכל
" כן, אתה לא הולך לכעוס אם אני יכשל נכון ? " שאלתי אותו וסגרתי אחרינו את הדלת
" לא אני לא יכעס, כי את לא תיכשלי, ואני מניח של ויקה לא " הוא אמר וצחק קצת
" ועכשיו אני ילווה אותך לכיתה ואבדה שאת לא מבריזה " הוא אמר ועלה על התוכנית שלי
למרות שידעתי הכל, עדיין פחדתי מהמבחן הזה
" טוב אבל אל תצפה" הזהרתי אותו
" פעם הבאה נתחיל יותר מוקדם " הוא אמר " תני לי התראה של כמה ימים " הוא הוסיף
" כן ממש. " פלטתי
" מה ממש ? " הוא לא הבין מה הבעיה
" איך תצליח גם ללמד אותי שטויות, ללמוד את השטויות שלך, ולהתאמן לרחובות ? " שאלתי מיתוך ניסיון שזה לא עובד
" אני לא מתאמן לרחובות, אדם מתקשר שעה לפניי ואני בא, את החומר שלך אני יודע, אני תלמיד שנה ב' את א' החומר שלך משונן אצלי בע'פ ואת שלי זה לא כל כך מסובך ללמוד, אז כן את מסודרת " הוא הסביר וכיסה כל שאלה שלא באה, עד שהגענו לכיתה הספקנו לדבר על עוד כמה דברים, והוא הרגיע אותי לקראת המבחן
" מה קורה סטף ? " מאחוריי סטפן עבר בחוג גבוה ורזה יחסית, "מארק " סטפן אמר וחייך אליו כשנכנס לכיתה
" טוב פיג'ן בהצלחה " הוא אמר ונתן לי חיבוק, זה היה קצת מוזר אבל זרמתי
" בהצלחה " אמרתי לעצמי הוא שמע את זה וחייך, הוא הלך לדרכו ואני ראיתי את המורה להיסטוריה במזדרון ומיהרתי לשבת