– הבריחה פרק 22 – שמועות ♥

טיילור רץ מלפניי וניסה לדבר עם ויקה דרך חלון האוטו, ויקה נסתה להתעלם, להסתכל ישר קדימה… שמעתי שהם התחילו להתווכח ממש, ולקחתי צעד לאחור לתת להם פרטיות
" פיג' ? " שמעתי את סטפן אומר
" זה לא נראה טוב " אמרתי בשקט
" תני להם לפתוא את זה, בואי תכנסי " הוא אמר ושילב את אצבעותיו בעצבעותי כדיי להוביל אותי למעלה במדרגות
" זה היה כ'כ גרוע ? ?" שאלתי כשעלינו
" הם רק יצאו משלב ירח הדבש, הם יעברו את זה " הוא אמר
חייכתי, אפילו פלטתי צחוק
" מה ? " הוא שאל
" יחסית למישהו שלא היה במערכות יחסים רבות אתה מבין עניין " אמרתי
" ישלי ארבע אחים והרבה חברים פיג' " הוא אמר לי וייך אליי כשהסתכל בעייניי, ואז לבסוף פתח את הדלת
"פשוט אי אפשר איתה !" טיילור נכנס לפנינו הביתה
" זה הסימן שלי " אמרתי והסתכלתי על סטפן ואז ירדתי במדרגות, הוא חייך
" בהצלחה " הוא אמר ונופף לי קטנה
היתיישבתי לייד ויקה, היא רטנה " פשוט אי אפשר איתו !"
גיחחתי, אבל היא שלחה לעברי מבט רצחני ומייד התאפסתי " סליחה " אמרתי
יצאנו לסיבוב, היא צעקה ובכתה וצעקה עוד, היא אמרה כמה דברים שטיי היה אמור לשמוע, לא אני אבל ישבתי בשקט ונתתי לה להוציא הכל
" הוא קורא לי חסרת אחריות ! כאילו אני לא ראיתי אותך גונבת כסף ושותה כפליים ! הוא בכלל לא מבין מה הוא מדבר ! כאילו אני לא מכירה אותך ! הוא מתנהג כאילו אני ילדה שלו ולא החברה שלו ! " היא אמרה ופצחה בבכי
" הוא חשב שאת תהיי הסיבה לפרידה בינינו, ובסו הוא הצליח לעשות את העבודה בעצמו ! ואם מדברים עלייך ! מה זאת השטות הזאתי עם מארק אתמול !? " היא שינתה את הנושא במהרה והעבירה את האשמה איכשהו אליי
" למה את מתכוונת ? " שאלתי באי מודעות
" סטפן, הוא זה שארגן את המסיבה בשבילך, ואת הולכת ומתמזמזת עם מארק ?! ועוד את שואלת למה מדברים עלייך ! "
" ואוו, אני יוצאת עם מארק, הוא הבן זוג שלי, לא סטפן ! זה לא משנה מי אירגן את המסיבה בכלל. " אמרתי בעצבנות
ויקה הסתכלה עליי ונשפה אוויר מאפה
" מה את 'יענו' כועסת עליי עכשיו ויק ? " שאלתי בעצבים, לא מספיק שאני כועסת על עצמי. עכשיו גם היא כועסת עליי. יופי לי.
" אני לא כועסת עלייך, פשוט אני לא מתחברת עם אידיוטים גמורים. "
הנדתי בראש והסתכלתי מעבר לחלון לפני שאגיד משהו שאטחרת עליו. היא תמיד מסוגלת לגרום לי להרגיש חרא לפי רצונה .
" את בכלל רואה מה קורה ?! " היא שאלה " סטפן הפסיק עם הקרבות, בלי לדעת כלום על העבר שלך " היא אמרה ואז השתעלה בהפללה " הוא לא הביא אף בחורה הביתה מאז השפנפנות האלו, הוא עוד שנייה רצח את חארק ואת מודאגת מיזה שיגידו שאת משחקת בהם. ? את יודעת למה קת' ? או קייט, או פיג'ן , כי זה בדיוק מה שאת עושה ! " היא אמרה,
" מה הבעיה שלך ? " שאלתי בטון שכזה
" אם את כ'כ מאושרת עם מארק, למה את הולכת לישון עם סטפן ?! " היא צעקה
" כי הפסדתי בהתערבות ואת יודעת את זה. " אמרתי לה בעצבים ושילבתי ידיים
" זה מש שחשבתי, את אוהבת את סטפן ואת חושבת שאת צריכה את מארק. " היא אמר ולפפה את ידייה סביב ההגה
" אני יודעת איך זה נראה בסדר ?! " הרמתי את קולי
" אז אם כ'כ לא נעים לך שכולם מדברים עלייך ככה אז תפסיקי ! תשתני גם את ! סטפן השתנה בשבילך מהקצה אל הקצה, ואת נשארת כלבה כמו פעם את יודעת מה ! "
" כאילו שלא עשיתי מספיק שינויים כבר . " לחשתי לעצמי אבל גם היא שמעה, ויצאתי מהרכב, אני לא מאמינה. איך שוב השיט הזה רודף אותי
" קת'רין ! אני דואגת לך מטומטמת ! " היא נסעה אחריי עם הרכב, ואני התחמקתי ממנה וטיפסתי על גג הבניין הגבוה מימין. ידעתי שהיא לעולם לא תתפס. היא נתנה גז ונסעה ואני נשארתי לשבת על הגג לבד… "שמועות" מלמלתי לעצמי ושמתי אוזניות
" הלו " עניתי בעצבים למצג המספר של טיילור
" היא איתך ? " הוא שאל
" לא " אמרתי בייובש מחזיקה את קולי הרועד, ממתינה מויקה.
" את עשיתה כ'כ הרבה כדיי להתרחק מאבא שלך וזאת הסיבה היחידה שאת עם מארק. הוא בדיוק ההפך מפארקר. ואת חושבת שסטפן יחזיר אותך לאותו המקום, אבל זה ממש לא ככה סטפן הוא לא אבא שלך, הוא לא פארקר." היא אמרה ישר ולא עניתי, מחיתי את הדמעה שירדה על הלחי שלי
" לא אמרתי שהוא אבא שלי, אמרתי שישלי סבירות נורא גבוה ללכת בעקבותיו עם סטפן. "
" הוא בחיים לא יעשה לך את זה קת' " היא אמרה ושמעתי את טיילור קורא לה כשעצרה את האוטו בחנייה בטח…
" ביי ויק " אמרתי וניתקתי
" היא איתך ? " חזרתי לטיילור שלהפליא חיכה בממתינה
" כן " הוא אמר " נדבר " הוסיף וניתק
המוזיקה חזרה לפעול והגברתי את הווליום רק עוד יותר שהביטים יכנסו לי לתוך המוח.
לאחר 20 דקות אוליי שישבתי על אותו הגג, הסתכלתי על הנוף ישבתי על הקצה, אנשים שעברו הסתכלו וכמה אפילו מחאו כפיים מסיבה מסוימת…
" אתה לא אמיתי " אמרתי וגלגלתי עיניים למראה האופנוע החונה של סטפן מתחת לביניין
" אה ? " עניתי לשיחה שלו
" תרדי לכאן מייד " הוא אמר והסתכל עליי מלמטה
" ממש לא " אמרתי והחזקתי את עצמי מלבכות שוב
" פיג'ן ! עכשיו ! " הוא הרים את קולו
" trust issues " אמרתי וניתקתי, גלגלתי עיניים למשמע השיר שזמזמתי שהסביר בדיוק את מצבי, trust issues של אנגל הייז…
" זה הגג הכי טוב שיכולת לעלות עליו ? " הוא שאל כשהתיישב לצידי על הקצה
" עם העקבים האלו כן " אמרתי והתחננתי לאלוהים בלב שלא אתחיל לבכות שוב
" אז, מה את רוצה לעשות היום .? " הוא שאל וחייך כשנגע בירכי
" לישון, לנוח, לישון " אמרתי וחייכתי אליו
" אפשר לתת לך את מתנת היום הולדת שלך קודם ?" הוא שאל ואז הסתכלתי עליו בפליא
" קנית לי משהו ? " שאלתי וגלגלתי עיניים אליו
" זה לא צמיד יהלומים, אבל חשבתי שתוהבי את זה " הוא אמר וחייך אליי
" מה זה ?" שאלתי וחייכתי
" זה בבית " הוא ענה וחייך, עור ברווז ניהיה לי לרגע
" את באה ? " הוא אמר וקם לאחר שדקה שלמה הסתכלנו אחד בשני והושיט לי את ידו
גלגלתי עיניים ולקחתי את ידו, הוא עזר לי לקום ואז קירב אותי אליו והחזיק חזק בידי
הרגשתי את נשימת המנטה שלו על אפי, וכשהרמתי את מבטי אליו ראיתי שגם הוא מסתכל עליי, אנחנו יותר מידיי קרובים, חייכתי ולקחתי צעד מהוסס לאחור
" אל " הוא אמר ואחז את אגני בידו השנייה וכך מנע ממני מלהתרחק יותר
" סטף " אמרתי והנדתי את ראשי הצידה בחיוך קל ומובך, הוא תפס את סנטרי והחזיר את ראשי למעלה, למה לעזעזל הוא עושה לי את זה.
" אני יודע " הוא אמר וגרם לי להרגיש בטוחה, הנחתי את ידי על חזהו, הוא הידק אותי אליו
לקחתי נשימה עמוקה ואז ראיתי את החיוך שלו, הוא הסתכל לשמיים, הצידה
" את ממש מוזרה את יודעת ? " הוא אמר וחייך אליי חצי חיוך ממכר
" כה, נראלי שהבנתי את זה כבר " אמרתי וחייכתי והוא שחרר אותי מאחיזתו
" בואי " הוא אמר ולקח אותי בידו אל הירידה מהגג
נסענו הביתה וכמעט נרדמתי מחבקת אותו מאחורה, הרגשתי בטוחה אף על פי שאנחנו נוסעים במהירות מופרזת פונים בצורה מסוכנת עוקפים וחותכים רמזורים
" ניראלי שהגענו " אמרתי והוא לקח סיבוב נוסף סביב החנייה
" ניראלי שהבנתי את זה " הוא אמר והחנה את האופנוע לאחר הסיבוב במקומו הרגיל
" שוב, בלי ציפיות בקשה " הוא אמר כשעלינו במדרגות, הוא מחזיק את ידי וגורר אותי אחריו
" עוד לא הבנת שלא משנה מה זה יהיה אני יוהב את זה ? " אמרתי וחייכתי כשפתח את הדלת בפניי, ראיתי את ויקה על הספה מחובקת עם טיילור
" אמרתי לך שהם יעברו את זה " אמרתי לסטפן כשנכנסנו אל הדירה
" חכי כאן " הוא אמר והושיב אותי על המיטה בחדרו
סטפן רץ מהר אל מיחוץ לחדר ולאחר פחות מדקה חזר, שמעתי יללה [?] שנובעת מיתוך הקופסה הגדולה שהביא איתו, במכסה היו חורים קטנים ומה שהיה שם בפנים לא הפסיק לזוז, הוא שם את הקופסה על רגליי וישר הבנתי מה זה
" דייייייי ! לא נכון ! " צווחתי בשקט
" מהר אני רוצה שתיהיה מופתעת ! " הוא אמר
" מהר ? " שאלתי ופתחתי את המכסה
" את לא אמיתי ! " אמרתי למראה כלב הזאב הקטן שהתרוצץ בתוך הקופסה, הכנסתי את ידיי כדיי להרים אותו ופשוט שמחתי כ'כ !
" אהבת ? " הוא שאל וצחק למראה המצחיק של הכלב מתרוצץ עליי כשנפלתי לאחור
" ברור ! התאהבתי ! " אמרתי וצחקתי מהליקוקים של הכלב
" לכל בחורה צריך להיות חבר מחמד " סטפן אמר והוריד ממני את הגור
" כלב זאב " תיקנתי אותו, כ'כ רציתי אחד כזה, תמיד !
" ויקה הלכה איתי לקנות אותו " הוא אמר והחזיק אותו
" ניראלי פלוייד " אמרתי וחייכתי למראהו של הכלב, שעכשיו שמו הוא פלוייד
" אז קוראים לך פלוייד " הוא שם את פלוייד על רגלי לאחר שהוריד מהן את הקופסה, ופלוייד קפץ ושמח נורא !
" הוא משתולל ! " אמרתי לאחר שקפץ עליי ונשך אותי בצורה מדגדגת
" את יכולה להשאיר אותו פה, ואני אטפל בו תמיד, וכך גם תבואי לבקר הרבה אחריי תפוגת ההתערבות שלנו " הוא אמר בחיוך זדוני
" הייתי באה לבקר גם ככה " הידקתי את שפתיי
" הייתי עושה כל דבר בשבילהחיוך הזה על הפנים שלך עכשיו " הוא אמר וחייך
" אני חושבת שאתה צריך לנוח עכשיו כן פלוייד כן " לחשתי אל הגור שהפסיק להשתולל
סטפן חייך ומשך אותי אליו " אז בואי " הוא אמר והרים אותי, הוא סידר את המיטה וסגר את הווילונות, ואז נחת על הכרית כשקפץ מעליי
" תודה שנשארת איתי אתמול סטפ " אמרתי וסובבתי א ראשי אליו
" לא היית צריך לישון על רצפת האמבטיה " אמרתי וליטפתי את פרוותו הנעימה והנקייה של פלוייד שנרגע בינינו בדיוק
" זה היה אחד הלילות היפים בחיי " הוא אמר ואז סובב את פניו אליי, כשראיתי שהוא באמת רציני שלחתי אליו מבט ספקני
" לישון בין אסלות השירותים והאמבטיה, על מרצפות קרות וקשות, עם איזה שיכורה שמקיא ת'נשמה שלה זה אחד הלילות היפים שלך ? זה עצוב " אמרתי לו וחייכתי כשתפס את ידי
"לא, לשבת ליידך כשאת חולה ואז נרדמת עליי – זה אחד הלילות הכי יפים בחיים שלי, זה לא היה נוח, לא ישנתי בכלל, אבל קיבלתי את פני יום ההולדת שלך והאמנת ? את די חמודה כשאת שיכורה " הוא תיקן אותי והסתכל בעיניי כשאמר את הדברים הללו
" את האישה היחידה שאני מכיר שנראת טוב אפילו כשהראש שלה באסלה " הוא אמר כשהבחין בחיוכי הדפוק " זה אומר משהו " הוא קירב אותי אליו ואז נשען על הכרית
" תודה, אבל אני לא אאלץ אותך לעשות י ביביסיטר יותר " אמרתי וחייכתי
" לא משנה , אף אחד לא יכול להחזיק את השיער שלך כמו שאני יכול " צחקתי ועצמתי עיניים, הרשתי לעצמי לשקוע אל תוך החשכה.

" קומי קת' ! " ויקה עמדה מעליי וטלטלה את כתפי, פלוייד ליקק את לחיי בהתרגשות
" קמתי קמתי ! " צעקתי וראיתי שסטפן לא ליידי