– הבריחה פרק 20 – תשע עשרה ♥

" קת'רין " שמעתי את טיילור קורא לי ולאחר מכן דפק בדלת ופתח אותה קצת
" אה ? " שאלתי ועצרתי את הכתיבה שלי
" ויק יוצאת לסידורים היא אמרה להגיד לך אם את רוצה לבוא " הוא אמר ומייד חייכתי
" ויק דקה ! " צעקתי לה כששמעתי אותה צועדת עם נעליי הערק הענקיות שלה על רצפת הפרקט בסלון
" בואי מהר !" היא צעקה לי ומייד לבשתי טייץ' שחור וסוודר אדום קצת ארוך, ונעלי עקב 'מוסווה' כמו שאני אוהבת לקרוא להם,
"תודה טיי " אמרתי לטיילור שכבר לא היה לייד הדלת יותר
" פיג' ? "
" אנחנו יכולים לדבר על זה אח'כ ? יש לי הרבה מה לעשות היום " ייבשתי את סטפן ויצאתי מהחדר במהרה, בקושי שמתי לב שהוא שם, אנחנו בריב כבר כל השבוע.
" בטח " הוא אמר והסתובבתי להסתכל בו, אישונייו הכחולים ננעצו בי ולאחר מכן חיוך שזייף כדיי לגרום לי להרגיש טוב, פתחתי את דלת החדר לאחר שחייכתי אליו ונופפתי לו לשלום ורצתי לדלת היציאה שויקה בדיוק פתחה לרווחה בחיוך, במכונית שנסעה בערך 40 דקות היה שק מוחלט עם קצת מוזיקת רקע שויקה הדליקה וכיבתה במהלך הנסיעה… שתינו הייתי מלאות במחשבות ואני מניחה שבקושי שמנו לב, אני לפחות…
לא יכולתי להפסיק לחשוב על זה שנשארו לי שבועיים בדירה, ואת השיחה המפדחת לא אוכל לדחות כל כך הרבה.. ההגיון שבי, אומר לי ללכת עם מארק, שהוא בן הזוג האידיאלי בשבילי. חתיך חכם ומעוניין בי, והצד הפזיזי שממנו אני בורחת כ'כ הרבה, רוצה אך ורק לסטפן. לבלאגן לצרות, להסתבכויות, ללכלוך. לאגו והריבים. לסטפן. אבל, רגע. מה. למה אני בכלל חושבת עליו ?! הוא שותה. ומסובך, בדיוק כמו העבר שלי. בדיוק כמו פארקר..
אני נקרעת לשתי אנשים שונים, לאדם המנומס והמכובד שאני כשאני עם מארק, ולאדם הכועס המבולבל והמופרע שהפכתי להיות בסביבתו של סטפן
" מה הרצינות ? " ויקה משכה אותי מהמחשבות המסורבלות שלי
" חחחחח. כלום, סתם " אמרתי וצחקתי, שמחתי שהיא הוציאה אותי מההרגשה הקורעת.
" את ? " שאלתי בחיוך, כשידעתי שהיא רק חושבת על חוויתה ההרפתקנית מהבוקר עם טיילור וכל השבוע האחרון כמעט.
" 5 ימים ברצף " היא אמרה והסמיקה, ולאחר מכן צחקקה ועצרה את האוטו
" אוקיי. את רוצה לדבר על מה שאת מרגישה לסטפן ? " היא אמרה בהפתעה
" לא " אמרתי והיא שלפה אותי מהאוטו לחנות הבוטיק שהייתה מיימינינו
" אבל את כן מרגישה אליו משהו " היא אמרה ושמעתי את החיוך בקולה המוביל אל החנות
הנהנתי בראש " אני לא יודעת מה אני מרגישה אליו " אמרתי " אני לא רואה את זה קורה, הוא… כזה.. יש בו צד יותר מידיי שלילי " אמרתי ואז חשבתי על הצד היותר חיובי המקסים והמושך שלו ולא הבנתי מה יוצא לי מהפה בכלל.
" אוקיי, וורוד או צהוב ? " היא שאלה לאחר שמדדתי 50 שמלות
" תצ' תצ' " הנהנתי באי הסכמה כשעשיתי קול כזה עם הלשון
" מה ? " ויקה שאלה באי הבנה
" זאתי " אמרתי והסתכלתי על שמלה שראיתי בצידה השני של החנות
" תמדדי אותה " ויקה אמרה וחייכה אחריי שהלכה והבאיה את השמלה השלישית במידה M
" אני אוהבת אותה ! יש עקבים ? " צעקתי מתא ההלבשה
" דקה אני מוצאת לך " ויקה אמרה ולאחר שנייה החליקה נעליי עקב גבוהות וזהובות על רצפת התא מתחת לדלת
" יופי " אמרתי וחייכתי לעצמי מול המראה בתא הקטן
" תצאי אני גם רוצה לראות ! " היא אמרה ודפקה על הדלת
" איך ? " שאלתי כשעשיתי סיבוב יחיד ואיטי מול ויקה
" מדהייים ! " המוכר מאחור צווח מהדלפק, ויקה הסתכלה עליי בתדהמה וחיוך
" זאת האחת " היא אמרה ואני הסכמתי
" הלו " עניתי לטלפון שלי שרטט מהתיק של ויקה
" כבר ערב ! צריך לאכול ! איפה אתם? " שמעתי את טרביס אומר מהקו השני
" אנחנו הלכנו להתפנק קצת אתה יודע " עניתי וחייכתי בקטנה
" מתי תחזרו ? " הוא שאל בדאגה ושמעתי את החיוך בקולו ואת טיילור ממלמל
" אתם ידעתם איך לאכול גם לפניי שבאנו אני בטוחה שתסתדרו" אמרתי בחיוך מסתכלת על השמלה במראה וניהנת מהקת'רין הישנה שבי
" כן את יודעת, אנחנו דואגים לכם " הוא אמר וחייכתי
" אנחנו כבר נבוא " אמרתי והחיוך התפשט לי על הפנים
" תגידי לו שאני כבר מחזירה אותך אני רק צריכה לקפוץ רגע לאדם לרחת כמה דפים בשביל ג'ק ! " ויקה אמרה ולא הייתי צריכה לחזור שנית
" טוב אנחנו מחכים " סטפן אמר
" טוב " אמרתי וסגרתי את השיחה
" הם מחכים " אמרתי לויקה והחיוך המטופש לא ירד לי מהפנים
" אז ניקח אותה ? " ויקה שאלה
" כה " אמרתי וניסיתי למחוק את החיוך הזה !
" אוליי תשארי בה ? אין לנו זמן להחליף חזרה עכשיו " ויקה אמרה ונאנחה
" זה אפשרי " אמרתי ושמחתי שלא אצתרך להחליף חזרה, כבר לא היה לי כח
" אני אוהבת את קת' הישנה, התגעגעתי " היא אמרה והסתכלה עליי בקבים הענקיים
" כה, גמאני, קצת לפחות " אמרתי בחיוך מזויף, שילמנו ויצאנו
" את צריכה ללבוש אותה מחר למסיבה !" היא אמרה כשנכנסו לאוטו
" זה לא היה התיכנון מהתחלה ? " שאלתי
" כן אבל עכשיו אני בטוחה בזה " היא ענתה בחיוך
נסענו לאדם בשתיקה, ולאחר 10 דקות של נסיעה ויקה כיבתה את המנועה, למה לעזעזל שטיילור יבקש ממנה לנסוע ? זה מרחק רחוב מהבית שלו ?
" מה יש ויק ? " שאלתי וידעתי שזה יהיה מסובך
" זה אדם.. הוא פשוט מגעיל. פעם שעברה שהייתי שם 'עם טיילור' " היא הדגישה ואז עצרה לשנייה והמשיכה " אדם לא הפסיק לפלרטט איתי ולשלוח מבטים, זה מגעיל " היא אמרה והתנשפה ואז בההתה בבניין של אדם
" אם הוא רק מעז לקרוץ לך אני דוקרת אותו עם העקב הזה, עכשיו בואי " אמרתי וגררתי אותה אל מיחוץ למכונית
" תנקס קת' " היא אמרה וחייכה ואז הלכתי אחרייה, במעלית לא הפסקתי להסתכל על המלה המדהימה שעליי, ולחשוב כמה שסטפן ינעץ מבטים
" את באה ? " היא שאלה כשדלת המעלית נפתחה
" כה " אמרתי ויצאתי אחרייה, עמדנו מול דלת הבית של אדם וויקה נקשה זמן רב
" הוא כניראה לא בבית ויק " אמרתי וחייכתי למראה שלה דופקת את אגרופיה בדלת
" הוא כאן " היא אמרה בעצבנות ואפילו קצת התרגשות והמשיכה לדפוק
" אדם ! זאת ויקה נו ! " היא אמרה והפסיקה לדפוק ואז חייכה אליי בצורה מחשידה
לאחר שנייה הדלת נפתחה לפערה " י-ו-ם ה-ו-ל-ד-ת ש-מ-ח ! " כולם צעקו מבפנים וזרקו קנפטי ומלא שטויות עליינו, התקרה הייתה מכוסת קישוטים והמון בלונים,בעקר וורודים, הרצפה הייתה מוברקת ושמתי לב לסטפן שצועד אליי מבין כל ההמון המתרגש והשמח
" אבל היומולדת שלי רק מחר " אמרתי כשסטפן תפס במותניי וסיבב אותי באוויר ולאח מיכן נישק לי במצח
" אחריי שפלטו על המסיבה היינו צריכים לעשות כמה שינויים של הרגע האחרון כדיי להפתיע אותך " הוא אמר וחייך אליי
" מופתעת ? " ג'ק שאל כשנשק לי על השפתיים
" מזה מופתעת ! " אמרתי וחיבקתי אותו ואת ויקה, סטפן עמד עם חיוך שליו בצד
" איזה מזל שלקחתי אותך להתייפיף אם לא, היית נראת כמו גיהנום כשהיית באה לפה " ויקה אמרה וחיבקה את כולם ליידי
" את נראת מדהים " סטפן אמר כשבחן את שמלתי ושנייה אחריי זה אדם חיבק אותי והצמיד את לחי ללחיו " אני מקווה שאת יודעת שהקטע של 'איזה מגעיל אדם' היה רק בשבילל להביא אותך לפה " ואז עזב
" זה עבד לכם " אמרתי וחייכתי עדיין מופתעת מהכל
" יומולדת שמח פיג' " סטפן אמר והלך אל המטבח
לאחר שחיבקתי את כולם בתורות מצאתי את ויקה לייד טיילור ולקחתי אותה לצד
" מארק בא ? " שאלתי בציפייה
" הוא יבוא יותר מאוחר השגנו אותו רק לא מזמן " היא אמרה וחייכה, שמעתי את המוזיקה מתעצמת וכולם צועקים את שמי
" קת' ! בואי! " טיילור צעק והלך אחריי ויקה כשמשך אותי בידי אחריו, הגענו למטבח, מאחוריי הבר עמד דניאל מקבוצת הפוטבול, הוא מילא כוסות שוטים, 19 כוסות שוטים
" מזל טוב מקבוצת הפוטבול קת'רין " הוא אמר וחייך אליי
" יש לך 20 דולר על כל שוט שאת מרימה, אחריי השוט ה-8 אני מוכן להגדיל את הסכום " הוא אמר חייך אליי כשהחליק לעברי כוס עם נוזל ענברי מלא עד הסוף ואז נפנף בידו עם חבילת שטרות בייד
" אלוהים ! " צווחתי
" תשתי אותם פיג' " סטפן עמד בשילוב ידיים ליידי
" שוט ! שוט ! שוט ! שוט ! " שמעתי את הקהל קורא ואת דניאל מסתכל עליי בציפייה
" אני מקבלת 20 דולר על כל שוט שאני לוקחת נכון ? " שאלתי את ג'ק
" נכון ילדה, ולפי הגודל שלך אני מניח שנאבד בסה'כ שישים דולר אוליי שמונים " הוא אמר וצחק ולאחר מכן הסתכל עליי
" באמת " אמרתי וחייכתי, אתה לא מכיר אותי. הרמתי את הכוס שהוחלקה אליי וסובבתי אותה לייד פי, חייכתי הטיתי את ראשי לאחור והחלקתי את הנוזל בגרוני ואז סובבתי את היד חזרה את השולחן ופלטתי צחוק
" ווואווו ! " סטפן קרא והסתיר את פיו
" זה בזבוז רציני ג'ק, לוקחים שוטים של 'קוארבו' לא של 'פטרון' " אמרתי והניתי את ראשי
החיוך נמחק מפניו של ג'ק ואז חזר
" לכי על זה יש פה שתיים עשרה ארנקים של שחקניי פוטבול שאומרים שאת לא שורדת עשרה שוטים " הוא אמר ואתגר אותי
" וואו, " אמרתי " טוב… אימור כפול שאני יכולה לעשות 15 ? " אמרתי והרמתי גבה
" ואוו " ילל טיילור " את מוכנה להתאשפז ביומהולדת שלך ? " הוא ילל
" היא יכולה " ויקה הסתכלה עליי וחייכה אליו לאחר מכן
" ארבעים לשוט ? " שאל ג'ק בהיסוס קל
" מפחד ? " שאלתי בחיוך והנדתי בראשי
"ממש לא, יש לך 20 דולר לשוט וכשתגיעי לחמש עשרה שוטים אכפיל ל40 דולר יש ? " הוא הסכים והנהן בראש אליי
" ככה חוגגים ימי הולדת בטקסס " אמרתי והורדתי עוד שוט במורד גרוני
לאחר בערך שעה וששלושה שוטים נוספים רקדתי עם סטפן לצלילי בלדת המוזיקה שהכיר בעלפה ולחש בשפתיו את המילים יחד עם הזמר, בסוף הפזמון הריאשון הטה את גופי לאחור והנחתי ליידיו להמט על גופי ואז הרים אותי וחייך אליי כשהתקרבנו ונאנחתי
" אסור לך לעשות את זה כשאגיע לשוטים הדו ספרתיים סטף " אמרתי
" כבר אמרתי לך כמה מדהימה את נראת היום ? " הוא שאל וחייך, הנהנתי והנחתי את ראשי על כתפו הגדולה שסוףסוף הייתי בגובה מעלייה הוא הידק אותי אליו ואני קברתי את ראשי בצווארו ופשוט שכחתי מהפיצול אישיות שלי, מצמידים או מכל החלטה שעמדה על הפרק, הייתי בדיוק במקום שרציתי להיות בו
המוזיקה התחלפה ואז ראיתי את הדלת נפתחת, בין האנשים שנכנסו למסיבה נכנס מארק