– הבריחה פרק 18 – נקודת מפנה המשך ♥

אחריי הצווחה של ויקה ראיתי את הכעסבינייו של סטפן והחלטתי לצאת
" מצתערת אני צריכה ללכת " אמרתי למארק בנימה קצת כועסת אבל לא עליו
" זה בסדר לכי " הוא אמר בהבנה מלאה, סטפן עזר לי לצאת מהפורשה הנקייה של מארק וסגר את הדלת בבעיטה, עמדתי בינו לבין הרכב כשאני דוחפת אותו לאחור בשתיי ידיי
" מה לא בסדר איתך !? " צעקתי וראיתי כמה שויקה לחוצה, לא לקח לי הרבה זמן להבין שסטפן שיכור, הוא ממש הסריח מוויסקי והיא הייתה שם ומנעה אלימות רבה.הגלגלים של הפורשה הנוצצת חרקו קצת ביציאתו מהחניון וסטפן הדליק סיגרייה " את יכולה להכנס עכשיו ויק" הוא אמר לאחר ששאף ארוכות מהסיגריה
" בואי קת' " היא אמרה ומשכה בשמלתי הקצרה
" אוליי תישארי קייט ? " הוא אמר בכעס והדגיש את שם הכינויי שמארק נתן לי, לאחר כמה דקות של עמידה במקום ללא מעשה אמרתי לויקה שתיכנס בלחש ברוסית ועל פניו של סטפן השתורר מבט מופתע בין נשיפה לשאיפה ויקה לא נכנסה ולי נגמרה הסבלנות כלפיי סטפן.
" למה עשית את זה ?! " שאלתי בכעס כשהסתובבתי אליו עם כל גופי וויקה לקחה צעד לאחור
" למה ? " הוא שאל וגיחח " כי הוא כמעת אנס אותך מול הדירה שלי פיג' ! " הוא הרים את קולוועינייו היו מעורפלות, הבנתי שהוא לא יכול לנהל שיחה רצינית במצבו ושמתי לב שויקה כבר עולה במדרגות ומשאירה אותנו, שמרתי על קור רוח
"אוליי אני גרה אצלך סטף " אמרתי ולקחתי צעד אליו בעודו ממשיך לשען את הסיגרייה
" אבל מה שאני עושה ועם מי שאני עושה זה ממש לא עיניינך " הוספתי ודחפתי אותו ביד אחת לאחור והוא השליך את הסיגרייה לרצפה
" את ובה מידיי בשביל זה. אל תתני לו לעשות אותך במכונית כמו איזה נערה זולה ! " הרים את קולו והתקרב אליי צעק אחד לאחר מכן
" לא עמדתי לשכב איתו " אמרתי בכעס
" אז מה עשית שם ?! " הוא שאל באותה נימה והצביע עם ידו על המקום שבו עמד הרכב
" אף פעם לא התמזמזת עם מישהי סטף ? " אלתי אותו ולקחתי חצי צעד לאחור נרתיתי מקירבתו ומצחנת הוויסקה
" אף פעם לא השתוללת קצת מבלי ללכת עד הסוף ?! " הוספתי למראה פניו הוא הזעיף פנים ונענה את ראשו כאילו דיברתי סינית
" אני לא רואה טעם בזה " הוא אמר כשהבין שהייתי רצינית
" זה מושג שקיים אצל הרבה אנשים, במיוחד כשהם רק מתחילים לצאת " אמרתי והנהנתי את ראשי לא מאמינה שאני מנסה להכניס בו הגיון במצב כזה
" החלונות מתערפלים המכונית מתנוענעת " הוא אמר ונופף בידו אל המקום בו המכונית עמדה " איך הייתי אמור לדעת ?! " הוסיף למשפטו
" אוליי אתה פשוט לא צריך לעקוב אחריי " אמרתי בטון מובן מאיליו
הוא הניד את ראשו לצד וגירד את שיערו " אני לא יכול פיג' אני מרגיש כאילו אני הולך להתחרפן אני לא יכול לסבול את זה " הוא אמר ושמטתי את זרועותיי וחבטתי בהם על ירכיי
" מה אתה לא יכול לסבול ?! " שאלתי וכווצתי את גבותיי. הוא הגזים ממש
" אם תעשי איתו משהו רציני, אני לא רוצה לדעת. פשוט אל תגידי לי, אני כנראה אלך לכלא להרבה מאוד זמן " הוא אמר
" סטפן ! " צווחתי בהתפרצות " אני לא מאמינה שאתה אומר את זה זה צעד גדול בשבילי !" אמרתי וניסיתי לגרום לו להבין אחריי הכל
" זה מה שכל הבנות אומרות " הוא אמר ואני לא רוצה לדמיין איזה תמונות רצות לו בראש בכלל. זה נורא. פשוט נורא.
" אני לא התכוונתי לשרלילות שאתה מסתובב איתם מאמי " אמרתי ויצאה ממני ערסית שמזמן לא יצאה ממני " אני מתכוונת אליי " אמרתי ושמתי את ידי אל חזי, הרגשתי את ליבי פועם מתחת לעור שלי בחוזקה
" אני עוד לא… אוף ! לא משנה " אמרתי והסתובבתי, הוא לפט את זרועי ברגע
" את עוד לא מה ? " הוא שאל ולא עניתי לא הייתי צריכה, יכולתי לראות את נורת ההארה נדלקת על פניו ואז הוא צחק " את בתולה ? " הוא אמר "אז מה ? " אמרתי עינייו נסחפו הרחק ופניו מטשטשות כשניסה לחשוב מבעד לאלכהול " בגלל זה ויקה הייתה בתוחה שהעיניין לא ילך רחוק מידיי " הוא אמר מחויך
" היה לי את אותו חבר בערך שנתיים, הקטע אף פעם לא עלה ! " אמרתי מגנה על עצמי
" אותו אחד שנתיים ? איך..מה ? " הוא שאל לא מבין
" הוא רצה רק להתמסד ולהשאר ב..טקסס " אמרתי באי נוחות מעבירה משקל מרגל לרגל
" אני לא רציתי " אמרתי " לא התאים לי " הוספתי, השתוקקתי לשנות נושא
הבעת פניו של סטפן, שעשוע משפיל ממש. ממש לא רציתי שיחפור אל תוך עברי
הוא צעד לעברי ושם את ידיו על כתפיי " בתולה " הוא אמר וניענע את ראשו באכזבה
" בחיים לא הייתי מנחש אחריי איך שרקדת ב'רד' " הוא אמר וציחקק
" מצחיק מאוד" אמרתי והסתובבתי, הלכתי אל המדרגות בתקווה שלא יעלה את הנושא, אבל על מי אני עובדת ? כזאת טעות. סטפן ניסה לעלות אחריי במדרגות אך מעד מכיוון שמיהר אחריי, צחקתי למראהו שוכב על הרצפה צוחק " מה אתה עושה ? קום !" צעקתי וכרכתי את ידו סביב צווארי ועזרתי לו לעלות אל הדירה בשלום, טיילור וויקה כבר היו במיטה לכן זרקתי את נעליי בכניסה וסטפן נשען על הקיר במסדרון וחיכה לי, נכנסנו לחדר וסטפן משך אותי אליו ונפלנו על המיטה, באותו רגע מייד לבש הבעת פנים רצינית, ופנינו היו קרובות כ'כ, הוא נישק אותי אבל אני הדפתי אותו ממני ואז כיווץ את גבותיו
" סטפ, די תפסיק " אמרתי מחזיקה את עצמי, הוא הצמיד אותי אליו וכשהפסקתי להיאבק למרות שיכולתי להמשיך ולצאת מהמצב בלי סריטה קטנה אפילו הפסקתי להיאבק ואז הסיט את הכתפייה שהשתוללה על כתפי
" מאז שאמרתי את המילה ההיא 'בתולה' אני מרגיש דחף נורא מוזר לעזור לך להוריד את השמלה הזאתי " הוא אמר וצחק ואז קצת הרפה ממני
" חבל מאוד כי לפניי שתיי דקות היית מוכן לרצוח את מארק על אותו הדבר אז אל תיהיה צבוע " אמרתי והשתחררתי, שכבתי על גבי
" שיילך להזדיין מארק הוא לא מכיר אותך כמוני " הוא אמר והמשיך לגעת בשמלתי
" סטפ בחייך תן לי להוריד את השימלה הזאתי ולהכנס איתך למיטה " אמרתי
" זה בדיוק מה שאני אומר " הוא צחקק
" גאאד כמה שתית ?! " שאלתי וכווצתי את גבותיי כשהצלחתי סוף סוף להצליב את רגליי בין רגליו המשתוללות
" מספיק " הוא חייך ומשך את שולי שמלתי, התעצבנתי. כבר הייתי במצב כזה, וזה לא יקרה לי שוב
"בטח הספקת לגמור שתיי ליטר " אמרתי בלחש לעצמי וסבלנותי פקעה נעמדתי על רכיי כשקצת הרפה ממני והורדתי את חולצתו ממנו
" גאד סטפ אתה מסריח ממש מג'ק דניאלס " אמרתי בהבעת פנים מובהלת
"גים בים " הוא תיקן אותי בהינד ראש שיכור
" יש לזה ריח של פלסטיק שרוף וכימיכלים " אמרתי ופתחתי את אבזם החגורה שלו
" זה גם הטעם של זה " הוא אמר והוריד בעצמו את הג'ינס
" כדיי שתשמרי על הבתולים שלך את יודעת שאני אוהב את זה מחוספס פיג' " הוא אמר מצחקק ומגעיל אותי, העפתי את מרפקי באוויר מנסה להעביר את ריח הסירחון
" אלוהים סטף שתוק " אמרתי בכשיחות ולאחר כמה דקות נעמדתי וחיכיתי שיירדם, לאחר שמלמל כמה דברים נשימתו נהייתה כבר ונרדם הורדתי את מבטי אל הרצפה וגיששתי את דרכי לארון שמטתי את השמלה והנחתי לה ליפול ומשכתי את הגומייה משערי כשהתפזר הרגשתי את סטפן נעמד מאחוריי וכורך את ידייו סביב מותניי
" אלוהים הפחדת אותי למוות ! " צווחתי אליו הוא ליטף את עורי בידו, מגען היה שונה, איטי ומחושב נורא, עצמתיי את עיניי כשמשך אותי אליו ושיקע את פניו אל שיערי מסניף את עורפי, הרגשתי את עורו החשוף נגד עורי ולאחר שנייה ארוכה מחיתי אותו
" סטפ… "
הוא הזיז את שיערי קצת ורפרף בשפתיו על כתפי מגשש בידו מכתף אחת לשנייה הוא פתח את סוגר החזייה שלי ונישק את עורי החשוף, עניי נעצמו מעצמם ומגעו היה חם ונעים, כמו בפעם הריאשונה וההרגשה הבטוחה חזרה מייד, הוא פלט לרגע אנחה שקטע מגרונו כשהצמיד את יריכו ליריכי עצרתי את נשמתי בידיע שהדבר היחיד שמפריד בינינו זה שתי חיכות בד קטנות. סטפן סובב אותי שאביט אל פניו ואז נצמד אליי בחוזקה, זה הרגיש טוב. טוב מידיי מכדיי להפסיק, אבל… כשסרק את עורי, כבר ראיתי אותו בוחן נשים במבטו, הוא לא רצה להדליק אותי, הוא רצה שאגיד 'כן' הוא רכן קדימה עם פניו בכדיי לנשק אותי, אך נעצר סנטימטר קטן מפי הרגשתי את הבל פיו על פי ואת חום גופו על גופי, אצבעותיו טיילו על עורי בזמן שהתלבט ידו גלשה אל גבי התחתון ונעצרה לרגע ובדיוק ברגע שהחלטתי, פתחתי את פי בהיסוס, להסכים, להגיד כן, הוא עצם את עינייו בחוזקה ובכאב
" לא ככה " הוא לחש על שפתיי
" אני רוצה אותך אבל לא כך " הוא אמר ואז הסתובב כאילו לא קרה דבר ונפל אל המיטה
כשנישמתו נרגעה הסתובבתי מהר ודחפתי את ידי אל תוך החולצה סטפן נרגע אבל לא ישן, נשפתי אוויר לאט וידעתי שאם זה יקרה שוב אף אחד מאיתנו לא ירסן את עצמו. יצאתי על קצות אצבעותיי מהחדר והתיישבתי בכיסא נוח, כיסיתי את פניי בידיי והצמדתי את ברכיי לחזי, לא יכולתי שלא לחשוב על כל התסכול, על זה שלא חשבתי לשנייה אפילו על בן הזוג של מארק וכמעת שיתי את טעות חיי, או את הדבר הכי טוב בחיי, לא יכולתי שלא לחשוב על זה שסטפן חיכה שיהיה לי חבר כדיי לעשות צעד ולהפגין את עיניינו בי, או לשכוח את העובדה שאני הבחורה היחידה שסטפן לא יכול לשכב איתה אפילו לא כשהו שיכור