– הבריחה פרק 15 – מרציאנו ?! ♥

" עכשיו תשנאי אותו לתמיד ? " מארק התקדם מאחוריי והבהיל אותי כששאל
" את מי ? " שאלתי באי הבנה
" שמעתי על הקטע המסריח שסטפן עשה " הוא אמר, ואני גלגלתי עיניים
" למען האמת, כל הקמפוס שמע " הוא אמר והוריד את החיוך " זה היה ממש לא במקום " הוסיף למשפט הקודם כשראה שלא הגבתי
" למען האמת מארק " אמרתי לקולו השחצני
" אנחנו רק ידידים, והוא יכול לשתות ולזיין כמה שבא לו " אמרתי ונעצרתי.
" זאת הסיבה שעברת אליו ? " הוא שאל כשעצר מולי
" 1 אנחנו ידידים " אמרתי בכעס " ו2 . הפסדתי בהתערבות, ומילה שלי זו מילה " אמרתי והמשכתי ללכת לאחר שבהה בי מספר שניות
" לא התכוונתי לפגוע בנקודה רגישה קיית' " הוא אמר והמציא לי שם חיבה
" לא פגעת " אמרתי בלי הבעה
" אז, אם אתם רק חברים, תרצי לצאת מתישהו ? " מארק שאל וחיוך נמרך על פניו
" מתאים לי, מתיי ? " אמרתי בנימה מאתגרת
" היום ? ערב ? " הוא שאל מופתע
" תפתיע אותי " אמרתי ונכנסתי לשיעור
השיעור עבר בשקט וויקה ואני דיברנו כרגיל, כאילו כלום לא קרה, שמענו את הצלצול וראיתי את סטפן בדלת עם טיילור שהגיע שנייה אחריו
" להקפיץ אותכם ? אנחנו בדרך הביתה " סטפן וטיילור אמרו כשהשיגו אותנו במסדרון
" לא זה בסדר אני למעונות " אמרתי וחייכתי כאילו שכחתי מהלילה
" את עדיין באה לישון אצלינו נכון ? " שמעתי את סטפן אומר קצת חנוק
" כן " אמרתי בלי לחשוב
" אז למה את צריכה ללכת למעונות ? " סטפן פתח חקירה
" לקחת דברים ששכחתי " אמרתי באותו הטון
" כמו מה ? " הוא שאל, והמשיך בנימת החקירה
" כמו הסכין גילוח שלי ולמה לעזעזל אתה חושב שאני חייבת לך הסברים " אמרתי וגלגלתי עיניים למראה המופתע שלו והחיוך המוזר לאחר מכן
" יופי כי הרגליים שלך רוצחות אותי פיג' " הוא אמר ועלה על האופנוע
" נו תעלי אני יקפיץ אותך " הוא אמר וחייך, לא עליתי הלכתי ברגל והוא נסע ליידי, למזלי השארתי את הדברים בלוקר והייתי בלי תיק שמכביד עליי, התחלתי לרוץ והוא המשיך לנסוע לידי באופנוע
" את רצה מהר " הוא אמר וחייך ואז החזיר את מבטו לכביש הקטן
" לא מספיק כנראה " אמרתי והרגשתי שחם לי מאוד כבר האדרנלין זרם בעורקיי והייתי נחושה מתמיד, לעקוף את האופנוע של סטפן הגברתי קצב
" את לא צריכה לפוצץ את הריאות שלך בשביל להוכיח שאת יודעת לרוץ פיג' " הוא אמר כשראה שהתחלתי להתנשף בקצב מהיר הורדתי את הסווצ'רט הארוך והחם, נשארתי בגוזיית ספורטוחזייה מתחתיה. ידעתי שזה יהיה רעיון טוב בבוקר !
" זה ? עוד לא ראית כלום " אמרתי וחייכתי, הגברתי קצב
" עוקף אותך " הוא אמר וחיכה לי בפנייה למעונות, שם עצר את האופנוע וקשר אותו עד שהגעתי
" מה אתה עושה ? " שאלתי אותו ועברתי, שנייה לאחר מכן הוא הדביק אותי בקצב ורץ ליידי, " אני הולך ללמד אותך לנשום " הוא אמר וחייך כשרץ בקצב שלי
" אני נושמת מצויין " אמרתי והגברתי קצב, כוחי מתחלש וכבר כואב לי בכתף
" תשאפי אחד ארוך מהאף ותשחררי לאט מהפה " הוא אמר ורץ לפניי, ראיתי כבר את הבניין ושמחתי למראהו
" אני מסתדרת מצויין " אמרתי ורצתי ספרינט אל עבר הבניין, בשניות הוא עקף אותי וחיכה לייד דלת הכניסה, וכשהגעתי לשתיח פתח את הדלת, גלגלתי עיניים למראה שחצנותו .
עליתי לחדרי שבו אמילי ישבה וחייכה למראה סטפן שנכנס אחריי מיוזע כמוני, ומגלגלת עיניים למראי בגוזייה ושורט ג'ינס
" זה לא יקרה שוב " הוא אמר ונכנס איתי לחדר האמבטיה, חשבתי שהוא מדבר על ליל אמש אבל לא הייתי בטוחה כלל
" מה ? " שאלתי מתלבטת
" מה שקרה אתמול בערב " הוא אמר וחייכתי להתנצלותו
" אחד, לילה, ושתיים אתה יכול לזייןאת מי שבא לך אני רק ישנה אצלך " אמרתי והצדקתי אותו מסיבה כלשהו, הטון שלי ניהיה מגעיל שוב . אני לא שולטת בזה ליידו
" את יודעת שזה לא נכון " הוא אמר ונגנב בתוכו, לאחר מכן הוא התכופף לגובהיי על הברכיים מחפשת משהו באחת המגירות מתחת לכיור, הוא הסתכל עליי בעיניים מלאות ציפייה ממני לקבלת ההתנצלות שלו
" סטפ, זה בסדר באמת " אמרתי ועצרתי לשנייה את החיפוש והסתכלתי עליו, הוא הסתכל עליי וידע שאני משקרת
" אני סולחת " אמרתי וחייכתי, הסתרתי את הכאב בעיניי המחייכות למראהו המאושר
" זה לא יקרה שוב, באמת " הוא אמר והרים את ידי ולאחר מכן נישק אותה, הוא המשיך לחזיק את ידי הקטנה בשתיי ידיו החסונות, גלגלתי עיניים וחייכתי, הוא עזב ואני הוצאתי את המגבות שחיפשתי מהמגירה, הכנסתי אותם לתיק גב ספורטיבי ששכב מתחת למיטה, עם המגבות הכנסתי גם עוד כמה דברים נשיים, וראיתי את המראה על פנייו של סטפן כשהוצאתי את החפיסות שלהם מהמגירות
" את באמת צריכה כ'כ הרבה שיט ? " הוא שאל וחייך
" ישלי תנאי " אמרתי בחוצפה וקטעתי אותו, " 2 למען האמת " אמרתי
" הופהופ איזה תנאי " הוא שאל וקם מהכיסא
" אחד, אתה לא מתערב בעיניינים הנשיים שלי " אמרתי והסתכלתי במבט נוקב על התיק
" ושתיים אתה לא נכנס לי לאימונים " הוספתי וחייכתי, שילבתי ידיים מחכה להסכם
" אחד, תאמיני לי שאני לא רוצה להתערב לך בעיניינים " הוא אמר ועשה תנוע מוזרה בידו
" ושתיים, מה את אומרת על אימונים משותפים ? " הוא שאל וחייך
" סגור " אמרתי " סגור " הוא אמר וחייך
" חכה שאני אקרע לך ת'צורה " חייכתי וקיפלתי כמה ביגדיי ספורט שתיי משקולות דילגית ובקבוק מיים וורוד לתיק, הוספי גם שתיי נעליי התעמלות ואז עצרתי ובקושי סגרי את התיק
" אחח', אישה " הוא אמר וחייך כשלקח את התיק במקומי
" אז, מתיי את עושה אימונים ? " הוא שאל והסתכל לשמיים כשיצאנו מהבניין
" בבוקר ואם לא יוצא אז בערב, אבל לא בימים שיש מסיבות " הסברתי וחייכתי להתענייותו
עד שהגענו לאופנוע דיברנו מלא, וכבר השתכנעתי לסלוח לו לגמריי, נסענו לדירה של סטפן ובדירה רקדנו צחקנו ואכלנו, אח'כ ישבנו קצת על שיעורים, וסטפן נורא עזר לי
" אחחחח' , זהו, אני גמורה להיום ! " אמרתי עם חיוך שבע רצון מרוח על פניי
" כן לגמריי " סטפן אמר ולקח מגבת
" לאן זה ? " שאלתי אותו וחייכתי כשהסתכל עליי
" למקלחת " הוא אמר והצביע על הדלת
" תיהנה " אמרתי והטלפון שלי מייד צלצל , סטפן יצא מהחדר ועניתי למארק
" הלו " שמעתי מהצד השני
" כן " אמרתי בנימוס
" היי קת', זה מארק " הוא אמר כאילו לא ידעתי
" אה… אני אשמור, מה ? מה הולך ? " שאלתי ושמעתי את חיוכו מעבר לקו
" סתם, רציתי לשאול עם עדיין יוצאים הערב " הוא שאל והרגשתי טיפה לא בנוח
" אממ… כן, א..ה בכיף " אמרתי והפסקתי לגמגם
" אני יאסוף אותך בעוד שעה ? " הוא אמר והסתכלתי על השעון, רק 6 עכשיו
" תן לי שעה וחצי " אמרתי וחייכתי להצעה
" לאן יוצאים ? " שאלתי בנוסף
" אני אפתיע אותך " הוא אמר וניתק
לאחר כמה דקות קמתי מהכיסא וחשבתי לעצמי מה ללבוש, החלטתי לשים שמלה יפה של ויקה, בצבע שחור לבן ונעליי עקב גבוהות יחסית
" לאן את יוצאת ? " סטפן נכנס כשנעלתי את נעליי העקב
" מארק הזמין אותי לערב " עניתי לו הסתכלתי על עצמי במראה,
" מארק הזמין אותך לארוחת ערב " הוא אמר בטון מזלזל, גלגלתי עיניים הוא ראה את זה דרך המראה והתחלתי להתאפר
" אז מתיי 'מארק' כאן ? " הוא שאל והדגיש את השם בטון המזלזל
" 'מארק' כאן עוד חצי שעה " אמרתי וחייכתי כשהסתכלתי על השעון
" איזה יופי " סטפן מלמל לעצמו, ואני סיימתי להתארגן, ויקה דיברה איתי קצת על מה להגיד ולא להגיד, מי הוא ומה המעמד שלו בקמפוס ובאחווה, הוא בסדר סה'כ
" היי מאיפה אני אוסף אותך ? " שמעתי את קולו של מארק בטלפון, הוא היה שמח
" מהדירה של סטפן " עניתי שמחה באותה מידה
" מה.. ? מ… " הוא שאל וקטעתי אותו
" התערבות " אמרתי והוא הבין
" אני שם עוד שלוש דקות " הוא אמר ושמעתי את החיול בקולו
" ביי " אמרתי, הוא ענה וניתקתי, חייכתי, הרגשתי טוב, התרגשתי למען האמת, הרגשתי שוב כמו ילדה בת 19, בלי בעיותף רק דייטים לימודים חברים והפתעות. בלי סיבוכים,
שמעתי את הצלצול בדלת ורצתי לפתוח
" היי " אמרתי כשפתחתי את הדלדת וראיתי את עינייו של מארק בוחנות אותי
" התלבשת בהתאם " הוא אמר בפלא
" אז לאן הולכים ? " שאלתי ולקחתי את תיק הצד הקטן שלי ויצאתי איתו מהדירה
" מרציאנו " הוא אמר שם של מסעדת יוקרה, והייתי בשוק
" מרציאנו ? צריך להזנין שם איזה חודש לפניי" אמרתי בתדהמה כשפתח לי את דלת מכוניתו, הייתי מופתעת מהסדר והריח הטוב של הרכב
" המסעדה חצי שלנו " הוא אמר כשהתיישב במקומו של הנהג, הסתכלתי עליו במבט לא מבין, מה ? מסעדה, חצי … מה ?
" ההורים שלי עובדים עם השף הראשי אז… סידרתי לנו יופי של מקום " הוא אמר והתחיל לנסוע, הייתי מופתעת. זה דבר שאפילו ויקה כנראה לא ידעה .