– הבריחה פרק 10 – אגרסיבית, אבל ממכרת ♥

*- הפרק לא קצר אבל שימו לב לרציתי להוסיף, תיהנו -*
" מתאים לך החולצה " סטפן אמר והחזיק את עצמו מלצחוק
" הו, לא את לא רוצה לשכב שם " הוא אמר כשראה שרציתי להרדם על הספה בסלון,
" ולמה לא ? " שאלתי ונעצרתי
" כי אני, בגדול אני מזיין שם " הוא הסביר את עצמו ושילב ידיים בהבאת פנים שבעת רצון
" כה.. כניראה שאת באמת לא רוצה לשבת שם " אמרתי וחזרתי את הכיסא בועה שתלוי מול
" בואי בואי " סטפן אמר והקים אותי, באמת שאני עייפה וכבר אין לי כח
" מה ? " שאלתי כשנעמדתי בחדרה היחסית נקי, מיטה שחורה ונקייה הייתה באמצע החדר ומשתיי צדדיה שידות, ללא פוסטרים של נשים בתלבושות מינימליות או פרסומות של בירה כמו שציפיתי, חדר נקי, עם ארון גדול לאורך כל הקיר שולחן עבודה מיני מקרר ומיטה, הופתעתי לטובה אני חייבת לציין, אבל עדיין לא הבנתי למה הוא לקח אותו אל החדר שלו
" את ישנה כאן, על מיטה נורמאלית " הוא אמר ולקח אותי מכתפיים בצורת 'רכבת' מאחוריי
" כאן ? " שאלתי והצבעתי על המיטה הגדולה והשחורה שסטפן הוביל אותי אלייה
" כן כאן " הוא אמר כאילו זה מובן מאליו, הוא חייך להבעת פניי
" תתמקתי, תרגישי בבית " הוא אמר מחא כף וחייך "אני הלכתי להתקלח " הוא אמר ויצא מהחדר, " אז כנראה שאני ישנה כאן הלילה " מלמלתי לעצמי "תודה רבה ויקה" חשבתי לעצמי והתיישבתי על המיטה, ואז ראיתי את המקרר הקטן מבצבצ מתחת לשולחן העבודה, מעניין
קמתי ופתחתי אותו, היו של 6 בקבוקי בירה ושתי בקבוקי מים קטנים
" באמת סטף ? בלי וויסקי או משהו אמיתי ? לא ציפיתי עליך " אמרתי לעצמי וסגרתי את המקרר, התפלאתי שוב למראה החדר המסודר, שמעתי את המים במקלחת עוצרים והבנתי שסטפן סיים, התרחקתי מהמקרר ונעמדתי מול המראה הגדולה שהייתה גם הדלת הזזה של הארון הענקי, הסתכלתי על עצמי וחשבי על כמה מגוחחת שאני נראת עם השיער הלח והסווצירט הבאמת ענקית, " תודה לך ויק " מלמלתי לעצמי וליפפתי קצוות של כמה שערות סביב האצבע
" משהו חדש ? " סטפן שאל כשנכנס לחדר, שרק מגבת מלופפת סביב מותניו, גופו לח שיערו רטוב והקעקועים שלו בולטים על השיזוף שלו יותר מתמיד
" בירה ? " הוא שאל והגיש לי אחד מששת הבקבוקים מהמקרר, לקחתי ממנו את הבקבוק שהיה סגור וניסיתי לפתוח אותו, סטפן צחק לקח ממני את הבקבוק ופתח אותו עם קצה השולחן, הנהנתי עם הראש בתודה ולקחתי את הבקבוק
הוא החליף לפיג'מה, איזה פיג'מה, בוקסר משוחרר .
נשכבתי במיטה עם חצי בקבוק בירה, בטפן הסתכל עליי במבט מלא ציפייה
" מה ?" שאלתי אם משהו לא בסדר
" זה הצד שלי " הוא אמר והצביע על הצד השני, חייכתי וזזתי
" לא חם לך ? " הוא שאל אותי והסתכל על הסווצ'רט שלו עליי
" אני יתמודד " אמרתי לו וחייכתי לרמיזה הנורא עלובה שלו שאני יוריד את החולצה
" אני יכול להביא לך אחד יותר דק אם את רוצה " הוא אמר ולגם מהבירה
" אני יכולה לבחור ? " שאלתי והשתוקקתי לחטט בארון הענקי שלו
" בכיף, כל הארון לבחירתך " הוא אמר והסתכל עליי ניגשת את הארון
פתחתי את הארון, בצד היו שתיי טורים של בגדים שמקופלים במדפים המרובעים באמצע מטלים ונעליים למטה למעלה סדינים על המדף העליון ובצד השני שיערתי שזה אותו הדבר
" מממממ, " אמרתי כשחשבתי איזה מהחולצות שאני מחזיקה יותר יתאימו
" זאת או זאת ? " אמרתי והרמתי כל אחת בנפרד
" הימין תתאים לך יותר " הוא אמר והתכוון לסווצ'רט ארוכה אבל נורא דקה בצבע אפור עם כיתוב של "OBEY" וקפוצ'ון, הסכמתי איתו, היא גם נראתה יותר נוחה, קיפלתי את השנייה חזרה לארון והחזקתי את זאתי בין רגליי
" תסתובב " אמרתי לו והוא הסתובב, לא בטחתי בו הסתובבתי אליו עם הגב
שמתי את החולצה מהר והיא הסתירה לגמריי את השורט הקטן והשחור של ויקה
" טוב נו" אמרתי ושמתי את החולצה השנייה על הכיסא לייד שולחן העבודה, קפצתי מעל סטפן לצד השני של המיטה, צחקנו קצת ואז ציפיתי שהו יצא או משהו בסגנון
" רגע, רגע " אמרתי ועצרתי את הצחוק " מה " הוא שאל אותי ולא הבין
" אתה ישן כאן ? " שאלתי אותו בעודי מרגיעה את התחוק מהבדיחה הקודמת
" זה החדר שלי את יודעת " הוא אמר ואז המשכתי לצחוק
" לא נו באמת " אמרתי לו והרגעתי שוב את הצחוק, כשהו כבר לא צחק כמעת בכלל
" לא באמת אני ישן פה " הוא אמר ונרגענו שתינו, לקחנו נשימה ארוכה של אחריי צחוק
" אני ירצח אותך אם תנסה משהו " אמרתי ונשכבתי על הגב
" אני לא נוגע בך, המיטה הזאתי מספיק גדולה לשנינו " הוא אמר ונזכרתי באותו הערב המביך שהיה לנו לפניי שבוע, ואו.
" טוב " אמרתי ונשכבתי על הצד, כדיי לא להסתכל על הפנים שלו שגרמו לי לצחוק
" טוב " הוא אמר ונשכב כמוני בלי לגעת בי, אחריי עשר דקות הנשימות שלו ניהיו מסודרות והוא נרדם לגמריי, אני הסתובבתי במיטה, לא הצלחתי לעצום עיין, לא רציתי להעיר אותו אבל לא יכולתי לשנייה להשאר במקום המשכתי להסתובב וכבר כעסתי על עצמי
" מה יש ? " הוא שאל אותי מחייך אחריי עשר דקות שבהה בי ולא שמתי לב אפילו
" אני לא נרדמת " אמרתי לו ונשכבתי על הגב באי נוחות
" איזה בעייתית את וואי " הוא אמר ונשכב על הגב כמותי
" חיבוק ? " הוא שאל אותי והסתכל עליי, " חיבוק " עניתי והתקרבתי אליו, הוא חיבק אותי בכפית, ולאחר שתי דקות נשימתו הסתדרה שוב ונרדם, אחריי כמה דקות נרדמתי גם אני
-בזזז-בזזז-בזזז-בזזז-בזזזז- השעון מעורר הכי מעצבן ששמעתי בחיי.
" סטפןןןן ! " צעקתי עליו ושפשפתי את העין, שהרגשתי שרק עצמתי לפניי שנייה
אור שמש וציפורים כבר בקע מעבר לחלון, ואני רק התעצבנתי יותר מהשעון שלו
" סטפןן ! " אמרתי והבנתי שהו לא הולך להתעורר או לכבות את השעון, נמתחתי כדיי להגיע לשעון, ועליתי עליו קצת, לא ידעתי איך מכבים את זה אז חיפשתי בערך חצי דקה ולבסוף מצאתי כפתור ולחצתי עליו, הרעש נפסק סוף סוף
" אמרתי שאת יכולה לישון איתי אבל לא אמרתי שאת יכולה לשכב עליי " הוא אמר וכנראה שהוא כבר היה ער כמה זמן
" זה השעון הכי מעצבן שמעתי בחיים " אמרתי ונשארתי באותה תנוחה עליו, הוא צחק והעיף אותי ממנו בסופו של דבר " מתרגלים " הוא אמר, והבנתי שאנחנו לא חוזרים לישון
קמתי לצחצח שיניים ולשטוף פנים, והייתה תחרות שוב של מי מצחצח יותר, " זוזי קצת " הוא אמר ודחף אותי לצד " זוז אתה " הרמתי את קולי ודחפתי אותו יותר חזק לצד השני,
" תרגעי " הוא אמר " נו תזוז " אמרתי בעצבים של בוקר
" בואנ'ה משוגעת " הוא זרק לי הערה, ירקתי את הפסטה מפי שטפתי את הפה ופניתי לדלת, הוא מילא מהר את כוס המים שעמדה שם ופשוט שפך לי אותי על הגב
" מפגר ! " צווחתי עליו, הוא ירק את מיי הפה שהיו בפיו וצחק כשהסתובב אליי
" מצחיק אותך ? " שאלתי והוא המשיך לצחוק, לקחתי את כוס המים ומה שנשאר בתוחה ושפכתי עליו, זה לא היה הרבה אז מילאתי אותה שוב בזמן שהוא היה בשוק ממעשי ושפכתי עליו שוב " עכשיו אנחנו שווים " אמרתי לו ושוב הסתובבתי לדלת, בשנייה הוא שפך לי על השיער כוס שלמה של מים " מה אתה עושה אידיוט ?! " שאלתי אותו והסתובבתי לאט
" אנחנו ממש לא שווים " הוא אמר ושפך לי מים על הפנים בתנועת יד רטובה
" לא " אמרתי בשוק " אתה מזה לא " אמרתי והדלקתי את הברז והשפרצתי עליו, ואז הוא מילא את הפה שלו במים, " לא אתה לא " אמרתי לו ולקחתי צעד אחורה, והוא ירק את כל המים מפיו על החולצה שעליי " אווח' ! " אמרתי לו בעצפי והסתכלתי עליו כשהוא לקח צעד אלי " שונאת אותך ! " צעקתי עליו בעצבים " כמו שאני שונא אותך " הוא אמר, הייתה שנייה של שקט ואז הוא תפס אותי בפנים ונישק אותי, אני לא יודעת למה אבל נתתי ללשון שלו להכנס ונישקתי אותו חזרה, זאת הייתה נשיקה אגרסיבית, אבל ממכרת אחריי דקה עצרתי והוא עצר והסתכלנו אחד על השני, בלי לחייך
" מה זה היה ? " שאלתי אותו בלי יותר מידיי בעיות
" לא יודע " הוא ענה לי וניסה לא לחייך מתחת לאף
" טוב, אז זה לא קרה " אמרתי לו והחיוך שלו נפלט " ברור ? " שאלתי והבהרתי את עצמי בטון שולט יותר ועצבני יותר
" ברור " הוא אמר " סתם איבדתי את התחושה בלסט " הוא אמר ושיפשף את הלסט התחתונה בידו
" זה לא קרה, וזה לא יקרה סטף" אמרתי לו ולא צחקתי בכלל.
" סבבה " הוא ענה וריסן את החיוך
" סבבה ? " שאלתי באותו הטון
" סבבה, זה לא קרה זה לא יקרה, מה, מה לא ברור. " הוא ענה באותו הטון עם אותו חיוך מרוסן וגומה קטנה, שמתי לב שלסתו ממשיכה לקפץ מתחת לעורו המתוח
" אוקיי " אמרתי
" אוקיי " הוא אמר
" אחלה " – " אחלה " הוא חדר אחריי
" טוב אני יוצאת " אמרתי והלכתי לעבר הדלת וגירדתי בשיערי מאחורה
" לא, אתה.. אתה תצא קודם " אמרתי וחזרתי בעצמי כששמעתי את ויקה בסלון מדברת עם טיילור ומדליקה את הטלוויזיה, הוא הסתכל עליי וחייך קצת יותר
" אוקיי " הוא אמר והלך לעבר הדלת
' לא מטומטמת מה את עושה' חשבתי לעצמי תפסתי אותו ביד ומשכתי אותו אליי, מישם הוא המשיך תפס אותי בעצמות לחיי ונישק אותי חזק, ואז אני עצרתי והוא עצר
" מהתחלה הייתה לי הרגשה שאת דלוקה עליי " הוא אמר ועזב לי את הפנים
" אוקיי תרגיע כולה נשיקה " אמרתי וחשבתי לעצמי בראש, על כמה לא כולה נשיקה זה היה
" סליחה ? " הוא אמר ופלט צחקוק " אין לי תחושה בלסט התחתונה " הוא אמר וחייך
" אוקיי אני הלכתי " אמרתי וחמקתי מבין ידיו וכבר הגעתי לדלת כמעת פתחתי אותה ואז הוא תפס אותי ביד וסובב רותי אליו חזרה ונישק אותי שוב, הוא עצר, אני עצרתי
" אין, אין, ידעתי " אמרתי וחייכתי
" מה ? " הוא שאל באי הבנה
" תמיד הייתה לי תחושה שאתה דלוק עליי " אמרתי הסתובבתי ויצאתי, החיוך הטיפשי הזה היה מרוח לי על הפנים כל היום