הבריחה- פרק תשיעי

ג'סי לא יכל לענות על שאלותיי,הוא בעצמו לא ידע דבר וכל מה שעשה היה כדי לעזור לחברו הטוב ביותר,זאת ללא חשיבה על ההשלכות.
יצאתי בריצה מביתו של ג'סי במטרה לנשום מעט אוויר צח ולהסדיר את מחשבותיי,מבחינה בחושך שירד על השכונה המודיע על שעת הערב המאוחרת. צפיתי במתינות בכוכבי הליל שניצנצו והאירו מעט את החשכה, מתפללת בלבי למצוא את רן שלם ובריא. צלצול הפלאפון קטע את תפילתי,היתה זו אמי שצעקה עליי ושאלה היכן אני,גוערת בי לחזור הביתה ללא עיכובים מיותרים או יכולת להוציא ציוץ מהפה ולצערי זה מה שעשיתי.

ביום למחרת קמתי עם כוחות מחודשים,נחושה
למלא את בקשתו של רן ומרגישה מבולבלת יותר מאי פעם ומפחדת ממה שאמצא במקום אליו ביקש להגיע.
מספר המיקוד שלח אותי לצריף נטוש ומרוחק מהעיר הנמצא בסביבה מדברית והזכיר לי מעט את הסרטים על המערב הפרוע עם גלגלי החציר שמתגלגלים ברוח והבדידות הרבה ששררה במקום,כל מה שנותר כדי להמחיש את הדבר הוא רק צלילי השריקות.
האזור נראה מבודד לגמרי,ללא נפש חיה ולו אדם אחד משוטט. אכזבה קיננה בי,חשבתי שאם אבוא לפה אז אמצא את רן,אך אין זה המצב.. ברור שהוא לא כאן.
החלטתי לנסות ולחפש רמזים להימצאו
וניגשתי בצעדים מדודים אל הצריף הישן, פותחת את דלתו מלאת השריטות ורואה שכבר היו בו, המקום היה הפוך לגמרי.
אור השמש האיר מעט את פנים הצריף,חושף את אשר התחולל בו ומציג ערימה של ספרים הפוכים,כורסאות קרועות,סימני יריות ועוד דברים שאפילו לי קשה לתאר.