הבריחה- פרק שמיני

"אתה צוחק" התפרצתי לעברו בזעם,מסרבת להאמין שמה שהוא אומר נכון,הייתי שם,ראיתי איך הובילו אותו לבית החולים ושמעתי את הרופא מודיע בכישלון חרוץ על מותו של רן.
ראשי הסתחרר בכאב,לא הבנתי איך זה אפשרי.  צחקתי וצינה אפפה את צחוקי. 'הוא משקר' חשבתי לעצמי,יודעת שזו היתה טעות לבוא לפה.
"את לא אמורה לשמוח?" שאל בהתפעלות
"אהובך חי ואת עוד מתלוננת,איזו יצורה.. באמת שאין דברים כמוך" הוסיף לקטר והביט לצדדים באנחה גדולה. הוא התרומם מכיסא המחשב עליו ישב וניגש אל ארונו,מוציא ממנו מכתב שדמה לקודמו,לזה שהחזקתי בביתי.
״יש לך מזל שהחבר שלך חכם״ אמר כשחיוך מתחכם וערמומי מעטר את פניו והושיט לי את המכתב.
״לולה שלי שוב כתב היד של רן מופיע ואיתו הכינוי הידוע.
אני מכיר אותך ויודע שיש לך הרבה שאלות,למי לא יהיו? שאל
אני שמח שסוף סוף הלכת לג'סי והקשבת לי,אבל לפני שאת ממהרת לא להאמין לו קחי ממנו את המפתח שהשארתי והצמידי אותו על חריטת הלב שנמצאת בפנים הטבעת שנתתי לך. אחרי שתעשי זאת היא תשמיע צליל חריקה קטן ותגלה פתח ובו פתק עם נתונים של מיקוד מסוים,לכי למקום המיקוד ותוודאי שאף אחד לא עוקב אחרייך,
אוהב רן״ שוב הוא חתם עם אהבתו והפעם מסתורי ביותר,מה כבר יכל להסתיר ממני והיכן נמצא עכשיו.. המשכתי לתהות בעודי נקלעת לייאוש מתמשך.