הבית שלי (פרק 2)

אני שונאת את דיג!!!!!!!!
קלואי נכנסת לחדר במבט של גועל, ואומרת: "כדאי שלא תתמקמי פה, כי יעבירו אותך מפה בקרוב. אמי קרובה של המנהל ואני יכולה לתת לך לישון במסדרון. אז אל תסדרי את חפצייך או את מה שאין לך במזוודה הקטנטונת הזו בחדר. נ"ב- הירוק ממש התאים לך. ככל שהפרצוף שלך מוסתר יותר ככה יותר יפה".
אני מעוותת את פרצופי ואומרת: "מה עשיתי לך? יש כאלה שהם פחות מפונקים, כמוני. אז תרוצי בחזרה ל'אמא' שלך או לברנדון שלך או לאן שאת לא באת ממנו, כי באמת לא כדאי לך להתעסק איתי".
קצת להפחיד אותה לא יזיק לי, אני יורדת במדרגות הזכוכית ואני מחליקה על מדרגה אחת ונופלת על מישהו.
יש לו שיער חום קצת ארוך (יחסית לבנים) והוא עמד ליד עד מישהי עם שיער חום גלי ועיניים חומות גדולות, ונקודת חן מעל השפתיים. היא הבת הראשונה שלא לובשת חצאית, וזה כבר מוצא חן בעיני. ועם הבן הזה מסתובב איתה, סימן שגם הוא לא כמו כולם.
"היי, אני אמנדה" אני מציגה את עצמי.
"אני לילי" היא מושיטה לי את ידה. היא חמודה, נחמדה. הראשונה שנראת לי שונה. יכול להיות שגם היא באה מבחוץ, מבית יתומים אחר או משהו.
"אני ליאו" מושיט לי את ידו הבחור ואני לוחצת את ידו.
"בואי איתנו, נראה לך איפה חדר האוכל" אומרת לילי, ובדרך אני מספרת להם מה שקרה עם ברנדון, קלואי וניק.
"ברנדון וקלואי. הזוג המעצבן הזה, ממש כמו בסרטים, רק שאני לא בטוחה אם הם זוג או לא. יש כל מני רכילויות, אני אני לא מבינה בזה" אומרת לילי.
"ואתם חברים?" אני שואלת אותם כשהתיישבנו.
"לא" אומרים שניהם בו זמנית, קצת מסמיקים.
בחורה אחרת, בלונדינית עם שיער חלק ועיניים ירוקות קטנות שכן לובשת חצאית, אבל חצאית עד הברכיים מתיישבת ליד לילי.
"היי, זאת קורטני. היא חברה טובה שלי. קורטני, זאת אמנדה. היא חדשה כאן" לילי מציגה לי אותה.
"כן, שיהיה" אומרת קורטני ופונה אל ליאו: "תגיד, אתה פנוי היום? יש מורה חדש, ולא יזיק לצבור קצת נקודות בלהגיש לו פרויקט מפורט על מערכת השמש. אתה בעניין?"
"בסדר" אומר ליאו וכולם מסתכלים על המנהל.
חופר וחופר וחופר וחופר וחופר, אני לא מקשיבה, עד שאני שומעת את שמי.
"ואלו החדשים. תודה" אומר ומתיישב. הוא כנראה הציג אותנו. אני רואה מולי את ברנדון וקלואי מתלחשים.
רק הגעתי וכבר אני שונאת אותם. כל הכבוד להם.
"רגע, יש שינוי בתכניות. מגיעים עוד שני תלמידים. קירה נלסון ואורן נץ" אומר המנהל ואני מהר מסיטה את מבטי לכניסה.
זה אורן! באמת אורן!