הבית שלי (פרק 14)

אני הולכת לדלת הסמוכה, ורואה את לילי יושבת ובוכה.
אני ממהרת אליה ושואלת: "לילי! מה קרה?"
היא ממשיכה לבכות, מסובבת את ראשה לקיר.
"מה קרה?" אני מתיישבת לידה.
היא מסתכלת עליי, במבט בוכה, ולאט לאט נמתח חיוך על פניה. חיוך, חיוך של קלואי. חיוך של קלואי בימים הראשונים…
"מה קרה?" אני מתחילה לחשוד.
"הכל בסדר, עכשיו. ליאו נפרד ממני, אבל אל תדאגי. אולי זה לטובה" אומרת וקמה.
"אני הולכת לחשוב… במקלחת. אז ביי" אומרת ומלווה אותי לדלת, כאילו מסלקת אותי.
"ביי" אני אומרת והדלת נטרקת מול פרצופי.
מוזרה.
אני הולכת ומולי אני רואה אישה עם שיער מתולתל- גלי בצבע שחור עם שורשים בהירים יותר, משקפיים קטנות מרובעות ועיניים בינוניות כחולות, היא לובשת עניבה בצבע בורדו שתואמת לחצאית הצמודה שלה בצבע בורדו וג'קט בצבע אפור, והיא מחזיקה ביד קלסר ירוק.
כשהיא מבחינה בי היא שואלת: "שלום, אני טרייסי פיטרסון. מהו שמך?"
היא מתמודדת מול כריס.
"א… אמנדה" אני עונה, מגמגמת.
"אמנדה מה?" שואלת בחיוך חשדני-מתקתק.
"אין… אין לי שם משפחה…" אני עונה.
"אני מבינה. יתומה?" היא שואלת.
"אני ממש לא מעוניינת לדבר על זה ועוד עם זרים. אפשר לדעת מי את?" אני שואלת.
"אני מתמודדת בתחרות להנהלה, רציתי להכיר את התלמידים, אם אזכה" אומרת והולכת.
למה כולם מוזרים היום?
אני מגיעה לחדרי, קלואי לא שם, אבל ליאו כן.
"מה אתה עושה פה?" אני שואלת.
"את יודעת על לילי?" שואל.
"כן… באת להתייעץ? כי אם כן, אני לא המתאימה לכך" אני אומרת.
הוא מהרהר קצת ואז אומר: "טוב, ביי".
ככה, ביי.
הוא יוצא בטריקת דלת ואני נופלת (בכוונה) על המטה שלי, מוציאה בגדים כדי להיכנס למקלחת.
אני נכנסת למקלחת, ותוהה מה פשר ההתנהגות המוזרה של לילי, טרייסי וליאו, כולם מוזרים היום בהחלט.
זה כולל גם את דיינה וקלואי.
רגע אחד… איך ליאו נכנס?
אני מתעטפת במגבת ומסתכלת על הכיור, ומגלה שבגדיי אינם, כנראה שכחתי אותם בחוץ.
אני יוצאת, ולוקחת אותם, ובדיוק הדלת נפתחת ואורן בכניסה.
ליאו שכח לנעול?!
"אורן!" אני צועקת ומחזקת את המגבת, ואורן לא סגר את הדלת.
הוא נראה מאוד לחוץ בעוד הוא מתקרב ואומר: "את חייבת לעזור לי!"
הוא מתקרב ומנשק אותי, בעוד אני שומעת צרחה מאחוריי, צרחה בקול של דיינה.