ילדי המלאך – פרק 5.
" ג'ייס, תצטרך לשמור על סטאר ולבדוק את סיפור חייה , מדוע היא פה , מה היא מסתירה ,
ולבדוק אם היא חלק מאיתנו , אתה הרי אליל הבנות , שובר הלבבות , כול בת מתאהבת
בך לא ככה "? אחרי כול מילה שזהובת השער אמרה , אריק אם זה שמו של הנער הנהן
את הראש וחייך לרווחה " גם את ולרי נפלת בקסמיי בימים הראשונים שלך " הוא צחק , אהה
יופי הפרטים מתחילים להתבהר לי , זאת ולרי החונכת שלי , זה ג'ייס הילד המסתורי , וזאת
אני הילדה שהמוזרה , איזה יופי !
" חה , חה מצחיק " ולרי צחקה בציניות .
" אני כבר התחלתי , אל תדאגי " הוא הניף את ידו באוויר וצחק , למה באמת נראה לך שאני
יתפתח אליך אם אני יודעת את הסודות שלך , אל תדאגו , אני לא יפריע לכם בבית הספר הזה ,
תנו לי כמה ימים ואני עפה מיפה , אני לא מתכוונת להשאר פה הרבה זמן , במיוחד אם זה מה שאתם
חושבים עליו , לקחתי צעד אחורה והתחלתי ללכת אל החדר שלי , שאני הולכת מן הקומה
האסורה , מן המקום המטורף הזה למקום שנראה לי הכי טוב בבית הספר הזה , מקום שמוגנן עלי ,
מקום שקט שאני מרגישה טוב בו , מי הוא אם לא החדר שלי ?
התיישבתי על המיטה שאני והוצאתי בחזרה את האוזניות שלי , הורדתי את נעלי הספורט שלי
ולקחתי את הספר שלקחתי איתי לבית הספר הזה , ספרים ומוזיקה שני הדברים האהובים עלי
ביותר במקום הזה , אני כול כך מתאבת אותך בית ספר !
שמתי את האוזניות באוזניי ופתחתי את הספר במקום שעמדה הסמינייה הירוקה שלי , התחלתי
לקרוא בזמן שהראש שלי מתמלא במחשבות שאני מקווה שהם לא יעלמו בזמן הקרוב , מי
הם התלמידים האלו ? ולמה התלבושת בית הספר שלהם שונה משלי ? למה אני שונה מהתלמידים ?
מה הם אנחנו ? למה אני לא חלק מהם ? למה אני צריכה ששני אנשים ישמרו עלי , אחת החונכת
שלי ולרי ? והשני שזה ג'ייס , שובר הלבבות בבית הספר הזה , ברור ג'ייס , תחשוב שנית .
כול השאלות האלו אני אצטרך תשובות , אם אני לא ידע את התשובות האלו אני כבר יברח בשני
הימים הקרובים שאני מקווה שאני יקבל בהם תשובות למה אם לא ? אני לא ידע מה לעשות !
אני מתגעגעת למרדיאן בצורה שאני לא יכולה לתאר , יש לי תמונות בראשי מהימים שעברו , בימי
ההולדת שלי , הוא תמיד היה אח שגדול ממני בשנתיים , הייתי בת עשר , הוא שתיים עשרה , אני
שתיים עשרה הוא ארבע עשרה , אני ארבע עשרה הוא שש עשרה , אני שש עשרה והוא ? הוא ?
אני לא יודעת אם אכפת לו ממני כבר , אני אפילו לא יודעת אם הוא מת או חי , הלוואי והייתי יודעת
את התשובות לשאלות שלי .
שמתי את הסימנייה באמצע העמודים שקראתי ולקחתי את בלוק הציור שלי שבצבץ מתיק הגב
הכחול שלקחתי איתי , ואת העפרונות המחודדים שלקחתי איתי , התחלתי לצייר בפעם הראשונה
מאז שנתיים האלו שלא ראיתי את מרדיאן , הוא זה שלימד אותי לצייר , פתחתי את הבלוק הציור
החדש שלי , שמרדיאן קנה לי ואת העפרונות שהוא קנה לי , הנחתי בעדינות את אחד העפרונות
על הדף שבדיוק מישהו החליט לתקתק " פתוח " הנחתי את הבלוק ציור לידי ונשענתי על גב
המיטה שלי , הדלת נפתחה ואת מי אני רואה שם ? נו ברור ,את ולרי הלא היא רוצה לראות את
הילדה שהיא חונכת שלה " שלום " היא אמרה בשקטיות ונכנסה לחדר שלי .
" הי " אמרתי בקול נוקשה ושמתי עיפרון אחד בכיס השורט שלי ואת הבלוק ציור גילגלתי לגליל ,
החזרתי אותו חזק חזק בידי ולא נתתי לה לקחת לי אותו , לא שהיא רצתה לקחת לי אותו אבל
הרגשתי שהיא עומדת לקחת לי אותו .
" יש עכשיו ארוחת ערב , לא אכלת מאז שעות הצהריים את לא מתכוונת לבוא אולי "? היא חייכה ,
הנדתי בראשי " אני לא רעבה , תודה " חייכתי לעברה שאני לא יראה חשודה מידי , הנחתי בחזרה
את הבלוק ציור שלי לתוך התיק ואת העיפרון , לא הרגשתי מוכנה עדיין לצייר בו , הרגשתי שאני
עדיין צריכה לשמור עליו נקי בזמן הקרוב .
" את בטוחה ? לא אכלת דבר " היא שאלה שנית והתקרה אלי " שככתי להציג את עצמי , אני
ולרי , החונכת שלך בבית הספר הזה ,אם יקרה משהו כואב, קשה , מוזר ואפילו מדכא
בבית הספר הזה את יכולה לפנות אלי , במיוחד אם זה קשור לבנים למה אני יודעת איזה בנים
מציקים יכולים להיות בבית הספר הזה " היא חייכה , או אני במיוחד יודעת איזה בנים יש בבית
הספר הזה , בנים שאת שולחת אותך לרגל אחרי !
" תודה רבה , אני סטאר מרסיון " לחצתי את ידה כדי לא להראות חשודה מספיק .
" נעים להכיר " היא צחקקה ופתאום היא נראתה לי נחמדה כזאת , חברה טובה , לא , לא סטאר
אסור לך , את יודעת שאסור לך להתחבר עם אף אחד מבית הספר הזה !
תגובות (0)