ילדי המלאך – פרק 3 .
התיישבתי מול שולחן הכתיבה שלי והוצאתי את האייפון שלי מהתיק, שמתי אוזניות והדלקתי
את השירים ברצף , פתחתי את הקלסר האדום שנח בעדינות על השולחן , בקלסר היו
שקיות מרובות ובהם דפים לבנים עם כתוביות עלהם " חוקים " .
" מערכת שעות " .
" רשימת תלמידים " , אני עוברת על השמות של התלמידים בכיתה שלי , למזלי אף אחד לא נשמע
לי מוכר ואני מעדיפה להשאיר את זה ככה , לא ? כולם נמצאים פה בקבוצות , למה אני אוהבת
להיות הילדה הרעה הזאת ? שאוהבת להרוס את המסורת של בית הספר הזה ולהיות מתבודדת ?
כן , העיקר לברוח ! אני לא מתכוונת להשאר פה , בדיוק כמו שעשה מרדיאן , הוא ברח ממני ,
מאמא ומאבא , אלי אחי הגדול היה צריך קצת להתחשב בי ? היינו מאוד קרובים מאז שנולדתי ,
חמש עשרה שנה הוא היה איתי בבית , והשנה האחרונה הוא פיספס , את יום הולדת השש עשרה
שלי !
דמעות מלוחות על לחיי ועל הדפים שנמצאים מתחתי , אני רואה פתק מבצבץ מן שולי הדפים של
החוקים , אני מרימה אותי ומסובבת " לסטאר מרסיון " אני מסתכלת על שמי המפורסם שנמצא
על המעטפה ופותחת .
"לסטאר ,
ברוכה הבאה לתיכון שלנו , בית הספר שלנו גאה ומבורך לקבל אותך לבית הספר שלנו , אני רוצים
לבדה שאת מסתדרת מצויין בבית הספר שלנו אז אנו הצמדנו לך חונכת בגילך , שמה הוא
ולרי מרינה , היא גרה בקומה השלישית ובכך אינך יכולה להכנס לקומה זאת , זאת אומרת שהיא
תבוא אליך לבקר כול בוקר וערב וצהריים כדי לבדה שאם את צריכה משהו , אני מקווה שתיהיה
חברות טובות ותסתדרי בבית הספר שלנו .
באהבה , סאבין " .
לקחתי את המכתב וחתכתי אותה לחתיכות מרובות , אני אומרת לעצמי זאת פעם שניה , אני לא
הולכת להקשר כאן לאף אחד , לא בעולם הזה .
לא מבחינת חברות , אהבה או לימודים , אני לא מתכוונת להיות הילדה הטובה בכול הסיפור הזה של
הבית הספר החדש , אני רק רוצה לברוח מפה !
סגרתי את ספר החוקים , לקחתי את מערכת השעות והדבקתי אותה עם סלוטפ על הארון , הסתכלתי
מזווית העין על ספר החוקים שנתנו לי וחייכתי .
פתחתי את החלון שהיה לצד השולחן כתיבה והתחלתי לפורר את החוקים אל מחוץ לחלון ,ביי חוקים
מזדיינים אני מקווה לא לראות אתכם בימים הקרובים שאני לצערי נמצאת פה , חתיכה אחר
חתיכה , אחר חתיכה , ביי !
אחרי שסיימתי לפורר הסתכלתי למטה לראות כמה חתיכות יצאו לי מכול ספר החוקים הזה , וראיתי
אותו , את הנער הזה , כן זה שהסתכל עלי מכיוון של השולחן של המורדים , ראיתי אותו הפעם בברור
שהוא נועץ בי מבטים , עיניו היו כחולות ושערו שחור , זה נראה כמו סצינה מרומאו ויוליה רק
שהחלון שלי היה קצת קרוב לאדמה יותר שאם הייתי נשענת ומושיטה את ידי הייתי יכולה לגעת
בו " אז את הילדה החדשה והמפורסמת " הוא מתגרה בי .
" כן לא , לא כן , אולי ? ביי " נופפתי לו והוא קפץ אל עבר אדן החלון שלי ורכן לעברי , הלכתי אחורה
כמה צעדים " מי אתה ומה אתה רוצה ממני "? הבטתי בו בעיניים פעורות לרווחה , הוא צחק .
" את ילדה יפה ומסתורית , מעניין לדעת את סיפור חייך שהביא אותך לכאן , מה הוא הכח שלך "
הוא צחק וקפץ אחורנית אל הדשא " כן , כן לא תדע כלום " שמתי את ידי על מותניי והסתכלתי
לכיוונו " נדבר " הוא נופף ונעלם במהירות רבה , זה הולך להיות קשה אם הוא נתפס עליך כבר
ביום הראשון , אוף !
תגובות (1)
תמשיכי אני מתה על הסיפור הזה
הוא פאקינג מושלם