ילדי המלאך – פרק 2 .

" הבית הספר הזה ישן " מלמלתי בזמן שהמנהלת התחילה לעשות לי סיור ברחבי בית הספר , כול
כל במהירות עברנו על החדרים שאני צריכה זיכרון צילומי כדי לזכור את המסדרונות , הפניות והחדרים
ברחבי הקומה , מה שזכרתי זה שלוש דברים : אחד , למנהלת קוראים סאבין לומר , שתיים הקומה
השניי זה קומת המגורים והקומה השלישית אסורה לכניסה לחדשים .
פשוט יופי של בית ספר ! המשכתי ללכת אחריה בזמן שהיא פונה מספר פעמים לצד שמאל ואנו
נעמדים מול חדר ענק שהוא יש שולחנות מעוגלים וכיסאות מסביבם , כול התלמידים נמצאים שם ,
יושבים בקבוצות , אין אחד שישב בנפרד , כולם יושבים בחבורות כמו בכול בית הספר יש את הקבוצה
הגדולה " המקובלים " יש את הקבוצה הבנונית " המורדים " ויש את הקבוצה הקטנה ביותר שנקראת
ה"חנונים " ועכשיו אני עומדת לשבור את הכללים והולכת לשבת בנפרד מכולם , לא רוצה להקשר
לאף אחד , לא רוצה חברים , לא רוצה דברים חדשים , רוצה רק דבר אחד ! לברוח מכאן !
" זהו חדר האוכל " גילגלתי את עיניי , באמת ? לא , חשבתי שזאת הסיפרייה , התלמידים אוכלים ספרים .
חייכתי במקצה לכיוון המנהלת , זה בדיוק כמו שלאבין , חברה שלי אמרה לי " הי סטאר שמעת " הנדתי
את ראשי " יש מסעדה חדשה בשם הסיפרייה " בהיתי בה " מה אוכלים שם ? ספרים "? היא פשוט
צחקה כול כך חזק שכול חדר האוכל בבית הספר הקודם שלי צחק איתנו , ביחד היינו מגושבים בבית
הספר הקודם שלנו , כאן אנחנו הולכים להיות מופרדים , יותר נכון אני !
פתאום , סאבין מתחילה ללכת קדימה שהיא מושיטה את ידה ומסמנת לי לעקוב אחריה , מבט אחרון
בחדר האוכל שאני אבין מדוע הילד הזה , כן , כן הוא עם השער השחור מסתכל עלי לכמה שניות , מחייך
וחוזר לאכול שלו , כמו ששמתי לב .
הוא מהקבוצה של ה"מורדים " גלגלתי את עיניי והמשכתי ללכת אחרי סאבין , נקישה , נקישה עם נעלי
העקב האדומות והגבוהות שלה , עוד נקישה על הרצפה ועוד נקישה ואני חושבת שאני עומדת *להשתגע* !
העלינו לקומה השנייה שאני אוחזת במעקה השחור שהתפתל מטה , המדרגות הלבנות ועליהם כתמים
חומים , רואים שהבית ספר הזה ישן , עתיק , אני עולה עם המזוודות לכיוון הקומה השנייה שאני סופרת
את המדרגות , אחד , שתיים , שמונה , עשר … נו באמת !
" הינה החדר שלך " הרמתי את מבטי מן העקבים שהסתכלתי עליהם במבט שנוא , אני מקווה שאחד
העקבים יפול לך בדרך למטה , הסתכלתי על הדלת הכחולה ששמי רשום עליו עם אותיות זהב "
סטאר מרסיון " וליד שמי יש כוכב זהב " רק ליד השם שלי יש כוכב זהב "? הסתכלתי על סאבין
מופתעת , היא צחקה והנידה את ראשה " לא " היא אמרה בפשטות והגישה לי את המפתח לחדר , הסתכלתי שסביב המפתח יש חוט , בדיוק כמו שאני אוהבת , לתלות את המפתח הזהב על צווארי .
" תודה " מלמלתי , הכנסתי את המפתח לדלת וסאבין התחילה לרדת במדרגות , אני פותחת את
דלת החדר בזמן שאני שומעת את סאבין עוצרת והתיקתוקים של נעל העקב מפסיקים , היא מתחילה
לקלל בשקטיות " העקב נשבר " היא אומרת בפשוט ואני צוחקת ומכניסה אל המזוודות אל החדר ,
אולי לא הייתי צריכה להכל לה את זה ? מזל רע !
סגרתי אחרי את הדלת וסקרתי בעיניי במהירות את החדר , קטן ? מושלם !
מיטה זוגית ? יופי .
חדר אמבטיה לא משותף ? מגניב .
ארון חום וקשה , ארון גדול ולידו שולחן כתיבה ענק ? אולי החדר זה המקום הכי טוב בפנימייה !
להוציא רק חצי מהבגדים , כי אני לא מתכוונת להשאר פה הרבה זמן , העיקר לברוח !