הבית (חלק2)

-נכנסתי לחדר וראיתי את-
חלומותיו של דן נקטעו על ידי רעש השעון המעורר, היום הראשון ללימודים בביתו החדש!
דן עבר לעיירה שקטה ונידחת בדה ז'לי שבקנדה עם הוריו שהועברו בגלל בעיות כלכליות עקב מותו של אביו..
"דן תרד לאכול אתה עוד תאחר" צעקה לו אמו מהקומה למטה…
הבית שקנתה אמו של דן היה דל ורעוע והייתה בו הרגשה של מועקה.. כשהגיעו עם המתווך לראות את הדירה ניחמה אותו אמו של דן בכך שהבית ייראה יותר טוב ברגע שיעבירו אליו את הרהיטים ויטפחו אותו.
דן ירד במדרגות החורקות אל המטבח ממנו נישאו ריחות נעימים של הפנקייקים האהובים של אמא, ג'יימי (אחותו הקטנה של דן) כבר זללה את המנה שלה והתכוננה לצאת לדרכה לבית הספר.
"נו כבר ג'יימי מוכנה ואתה עוד לא אכלת אפילו, ככה אתה רוצה להתחיל את היום הראשון שלך? זה הרושם שאתה רוצה להשאיר?" נזפה בו אמו.
"אני לא רעב.. אני אדלג על הארוחה היום.."
אמו של דן הסתכלה עליו בחשש (הריי שמעולם הוא לא פספס הזדמנות לזלול את הפנקייקים האהובים עליו). " דן? אתה בטוח שהכל בסדר?"
-"כן .. אולי… בעצם לא ממש.. חלמתי על משהו, אני לא זוכר על מה אבל החלום הזה מציק לי ועוד יותר מציק לי שאני לא זוכר ממנו דבר…."
"טוב נדבר על זה כשתחזור הבייתה, עכשיו לך להתכונן"
דן התארגן ויצא מביתו בדרכו לבית הספר. בכניסה למבנה עמדה אישה חייכנית למדי שהציגה את עצמה בפניי דן כיועצת שלו בבית הספר החדש "שלום שמי לורה, אני היועצת שלך, לכל שאלה תוכל לפנות אליי. בוא והראה לך איפה הלוקר שלך ומה המערכת שלך"
דן לא הספיק להשחיל מילה כי היועצת דיברה בלי סוף, בסופו של דבר היא השאירה אותו בכיתת המדעים של מר.טורנהייל ונעלמה מהעין. נותרו 5 דקות עד לתחילת השיעור ובכיתה לא היו כמעט תלמידים, חוץ מ2 בנים, שישבו והעתיקו שיעורים ממחברת אחת, ולפתע נכנסה החבורה.. אותה החבורה שבסרטים הזוהר ואור הזרקורים עליהן, הבנות הכי פופולריות בבית הספר, כנראה שגם בכל האזור הנידח!
כל הבנות בקבוצה היו יפות, אבל אחת מהן תפסה את תשומת לבו של דן….
הוא הרגיש שהוא הכיר אותה. לא ידע מאיפה, אבל הוא ידע! ידע שהוא הכיר אותה