הבוגלרים- פרק 1 חלק א'. הספר שהבטחתי לכם הגיע! מקווה שתאהבו! תגיבו, אוהבת אתכם 3>

_______נקודת המבט של נטע_______
היה זה יום חורפי שמשי, הבטתי דרך חלון המכונית הנוסעת, אט-אט הנוף החל להשתנות, במקום גורדי השחקים והמפעלים של העיר שלי, החלו להופיע פה ושם שטחים פתוחים מכוסים צמחייה. מאז ומעולם הייתי חובבת טבע, היה נחמד לעזוב את העיר הגדולה, המלאה בבניינים ופסולת.
"נטע, אנחנו עוד מעט נגיע, נשים את הדברים בבית ולאחר מכן אני אלך לרשום אותך לבית הספר החדש, טוב?", אמרה אמא.
"אוקיי..", עניתי קצרות.
לאחר כמה דקות המכונית נעצרה. חנינו מול בית פרטי בצבע לבן העשוי כולו מעץ, הבית היה נראה חדש למדי, כנראה שבנו אותו לא מזמן..
פתחתי את דלת המכונית ויצאתי החוצה, מיד שמתי לב לשינוי בהרכב האוויר שכאן מאשר זה שבעיר הגדולה והתעשייתית, האוויר היה הרבה יותר נקי.
הוצאתי את המזוודה שלי מהרכב וכך עשתה גם אמי.
"רכב ההובלה אמור להגיע עוד חצי שעה בערך, תעזרי להם לפרוק כשלא אהיה, טוב?", שאלה אמא.
"כן, ברור", עניתי.
צעדנו בשביל הגישה של הבית, אמא סובבה את המפתח שקיבלה בחור המנעול ונכנסנו פנימה. הבית היה נראה נחמד, בקומה התחתונה היו מטבח וסלון, ובקומה השנייה אמא אמרה שיש חדרי שינה, שירותים ומקלחת. בסך הכל היה נראה בית נחמד, מלבד האבק הרב שהצטבר בו, האמת שממבט ראשון הבית היה נראה חדש לגמרי, אבל אולי זה לא באמת כך..
עליתי יחד עם מזוודתי לקומה העליונה של הבית, שם ראיתי חדר שינה זוגי, שהנחתי שיהיה של אמא, שירותים ומקלחת שבוודאי יזדקקו לכמה וככמה סבבי נקיונות וחדר יחיד קטן הצבוע בצבע ורדרד שהנחתי שמיועד לי, בחדר עמדה מיטה מפוארת למדי, שלדה היה עשוי מעץ הנראה יקר, והמצעים אשר עליה היו ורודים גם הם, ונראו כמצעי משי, סמוך לא עבד ארון בגדים, ורוד גם כן שאחת מרגליו הייתה עקומה למדי.
הנחתי את מזוודתי על המיטה והתחלתי לפרוק, עד ששמעתי לחישה מוזרה.
"נטע…נטע…"
מה לעזאזל?, הלחישות נשמעו מהחדר בו עמדתי, אך לא היה שם אף אחד..
בטח סתם דמיינתי..
שמתי את בגדיי בארון שמשום מה היה נראה נקי למדי והתחלתי לבדוק אם הקירות מכוסים באבק או קורי עכביש שעליי לנקות, העברתי את ידי על הקירות המחוספסים, הקיר היה מכוסה בשכבה עבה של אבק.
ירדתי במורד המדרגות ושאלתי את אמי:" איפה המגבונים של הניקוי?"
"לידי, בואי קחי", אמרה אמי.
הלכתי לכיוונה כשלפתע ראיתי ילדה קטנה, בעלת עיניים כחולות ענקיות ושיער אסוף בצורה מרושלת למדי יושבת ליד אמי ובוהה בה במבט מוזר.
"א..אמא? מי זו?", שאלתי והצבעתי לעבר המקום בו הילדה ישבה.
"איזו ילדה? נטע, על מה את מדברת?", שאלה אמי בתימהון.
"הילדה שיושבת לידך!"
"נטע, אין לי מושג מה יש לך, אבל הנה המגבונים", אמרה והושיטה לי אותם.
לקחתי מידה את חבילת המגבונים ועליתי לחדרי.
_______נקודת המבט של אמא_______
למה נטע הצליחה לראות את הילדה? הרי תנאי ההסכם עם דיין היו שהיא לא תוכל לראות את הבוגלרים! דיין הבטיחה לי שהיא תעלים את הבוגלרית אליס לפני שנטע תשים לב אליה.. אני חייבת לדבר איתה..