הארגון הסודי פרק 4

החלטתי, ביני לבין עצמי, שאני לא מספרת לחוטפים שלי על כוח העל שלי.
שנייה, אבל כל הכיתה שלי במעלה הצוק, הם רואים שאני עפה
. ״שיואו, מה אני עושה?״. הקול חזר, כאילו שמע את מחשבותיי.
וכמו בכל הפעמים הוא בקע מראשי:״תצבטי אותם בכתף, ככה הם לא יזכרו כלום״.
״רגע, מה?״. שאלתי. ״עכשיו אני אעבור אחד,אחד ואצבוט?״.
אבל הקול כבר לא נשמע.
הגעתי למעלה הצוק.
כל כיתתי הייתה המומה. טל הראשונה שיצאה מההלם, התקרבה ושאלה אותי:״איך את עושה את זה?, זה לא מציאותי״.
למרות שלא רציתי, הייתי חייבת לצבוט אותה. אסור שאף אחד ידע על כוח העל שלי.
ככה צבטתי כל אחד מילדי הכיתה שלי.
כשהגעתי לבילי, היא לחשה לי:״מעכשיו את משלנו״.
״יש לי כמה שאלות אלייך״. אמרתי.
״איפה נוכל להיפגש?״.
״לא נוכל, אסור שיידעו שיש קשר בינינו״. היא אמרה בלחישה והתרחקה. אוף, כמה שאלות יש לי. ואני לא יכולה לדבר על הנושא הזה עם אף אחד.
בצהריים, קיבלתי SMS:" תיכנסי למכונית לבנה שמחכה לך מול השער. יש לך 2 דקות״. ידעתי שזה החוטפים, הייתי חייבת ללכת. שחר ראתה שאני ממש ממהרת ושאלה אותי:״בזמן האחרון, את נעלמת לנו כל הזמן, איפה את מסתובבת?״. המצאתי לה שסבתא שלי חולה ואני מבקרת אותה רוב הזמן.
אני לא יודעת אם היא האמינה לי, לא היה אכפת לי. רצתי לשער ונכנסתי למכונית הלבנה שחיכת לי. מייד כשנכנסתי, הנהג נעל את הדלתות ונסע. הפעם, הגענו למקום אחר. אבל גם מוסתר והוא נראה מאוד סודי. הנהג יצא ולקח אותי אל תוך הבניין. בכניסה היה שלט:״הארגון הסודי״. רגע, זה לא הארגון של הטובים? יש!!! אני כנראה מצטרפת אליהם. נכנסנו לחדר די גדול. איש שכנראה חיכה לי ברך אותי:״ברוך הבא, מעכשיו את חלק מהארגון הסודי״. ״יש לי מלא שאלות״. אמרתי. ״פעם אחרת״. הוא אמר. ״אני צריך להראות לך כמה דברים״. הוא הוציא מתוך ארון מזוודה קטנה. ומתוכה הוציא דברים, ״זה מכשיר הקשר שלך״. הוא אמר והראה לי מכשיר זעיר שמחברים לאוזן. ״וזה מכשיר הקלטה״. הוא אמר והביא לי מסטיק. הוא ראה את המבט השואל שהיה על פני והסביר:״את לועסת את המסטיק ואז מדביקה כדי להקליט״. ״מגניב״. אמרתי. ״יש לך שם עוד כמה דברים, אבל אלה הדברים היחידים שאת צריכה בשביל המשימה שלך״. הוא אמר. ״משימה?״. שאלתי.