האמת שאף אחד לא יודע פרק 1 -ניסיון-

הלכתי לבית ספר שלי ואני מהמקובלים שתדעו ושתדעו איך אני נראהואיך קוראים לי קוראים לי טל ואני נראה אם שיער חום ויש לי משקפיים אבל לקריאה בלבד אבל אני די מקובל.

טל!!!! אמא שלי קראה לי לקום מהמיטה כי זה היום הראשון של הלימודים
"אמא תני לי עוד חמש דקות" עניתי לה
"לא טל אתה קם עכשיו" היא ענתה לי
קמתי אם עיניים סגורות הלכתי למקלחת אל תתפלאו אני זוכר את הבית שלי ממש טוב שטפתי פנים התארגנתי ויצאתי לבית ספר ובדרך פגשתי את יניב שתדעו איך הוא נראה הוא נראה אם שיער חום ואין לו משקפים
"מה קורה?" שאלתי
"בסדר" הוא ענה ראיתי אותו שהוא לא מרוכז בשיחה שהתחלתי
"מה קרה יניב?" שאלתי מודאג
"שמעתי שילדה חדשה מצטרפת לכיתה שלנו" הוא ענה
"ולמה אתה מודאג?"
"למה כי רוב הסיכויים שהיא תדבק אליי ויש לי חברה אתה יודע"
"נכון לא ממלץ שהיא תקנא"
והמשכנו ללכת לבית ספר הגענו נכנסנו לכיתה המורה הגיעה ואמרה
"תלמידים אני רוצה להציג את סופנג היא תלמידה חדשה שהגיעה מתאילנד היא יודעת עברית אז אתם יכולים לדבר איתה"
ראיתי ילדה אם שיער שחור והיה לה עור שזוף טיפה
"היי אני סופנג" היא אמרה
הסתכלו אליה הרבה בנים ובנות אבל לא נראה לי שהיא התייחסה לזה
"סופנג את יכולה לשבת שם" המורה אמרה והצביעה על השולחן שמאחורי מסתבר שהיא יושבת לבד..
היא הלכה לשבת והשיעור התחיל ושלחתי לה פתק וכתבתי לה:
"סופנג ככה רושמים את השם לך?"
הפתק חזר וראיתי שהיה רשום שם רק "כע"
אכשיו אני יודע איך לרשום את השם שלה..
-הפסקה הגיעה-
כול הבית ספר צחק עליה ואני עמדתי מרחוק וכמה נגשו ושאלו למה אתה לא צוחק? ואז התחלתי לרדת אלייה כול יום אבל היא בכלל לא הגיבה על הירידות שלי עלייה
"היי תאילנדית למה את לא הולכת לתאילנד המדינה שלך למה את כאן?" אמרתי לה בלעג היא הסתובבה והלכה היא תמיד עשתה את זה והלכה לחדר מוזיקה והתחילה לנגן בפסנתר שירים בעל פה הקשבתי ואז המוזיקה הפסיקה פתאום חשבתי שהיא הולכת הסתתרתי ולא ראיתי אף אחד הצצתי שוב לחדר מוזיקה ראיתי אותה מציירת ואני רואה משו יוצא מהדף בהתחלה חשבתי זה אוריגמי עד שראיתי מזה זה היה ציור של המדינה תאילנד וזה הוצג על האויר כאילו זה מקרן נבהלתי ולפניי שהתלחתי ללכת שמעתי את הקול של סופנג היא אמרה משו בתאילנדית לא הבנתי ואז חזרתי לבית שלי

-נקודת מבט של סופנג-

אמרתי את זה בתאילנדית ואני פשוט מתרגמת את זה:
"למה הם צריכים לצחוק עלי כול הזמן מה אני עשיתי להם? אני מתגעגעת לחברות שלי היתי שם והיה יותר טוב" נרגעתי והלכתי לבית שלי
הרגשתי רע חזרתי הביתה מהר ונרדמתי על המיטה שלי בבגדי בית ספר
הגיע הבוקר והיתי חולה אם חום גבוה מאוד ישנתי ונשארתי בבית

-נקודת מבט של טל-

"תלמידים היום סופנג לא הגיעה מי גר הכי קרוב אלייה?" המורה שאלה
וכול ההתלחשושיות על מה מה היא לא פה היא כנראה עזבה את הארץ ועוד לא הקשבתי להם ונזכרתי שראיתי את סופנג פונה לרחוב שלי
"אני חושב שאני יודע איפה היא גרה היא עברה ברחוב שלי אתמול" אמרתי בלי לחשוב פעמיים שאני אגיד את זה אבל אמרתי את זה כבר
"יופי טל אתה מביא לה את כול שעורי הבית" המורה אמרה
חשבתי אוחח יופי ללכת אלייה אחרי בית ספר נהדר!
נגמר היום היתי צריך להביא לה חשבון הסטוריה ומורשת
הלכתי לרחוב שלי וחיפשתי בכול בית את שם המשפחה שלה ובסוף מצאתי ראיתי בית ענק יפה צילצלתי בפעמון מישי פתחה לי
"שלום סופנג גרה פה?"
"אההה בטח אתה טל?" היא שאלה אותי
"איך את יודעת?" שאלתי מופתע
"סופנג סיפרה לי, היא מספרת אליי הכול בית ספר" היא אמרה
"אהה" עניתי
"אוי שחכתי להציג אותי קוראים לי גלית אני עוזרת כאן ומטפלת בסופנג היא חולה"
"אההה הבאתי לה את שעורי הבית"
"רוצה לאכול ואז ללכת?" היא שאלה אותי
"בטח אני רעב " אפילו היא שמעה את קרקורי הבטן שלי זה מביך
"גלית אני רעבה אני יורדת טוב?" שמעתי את סופנג שואלת את גלית
"טוב תרדי ובדיוק טל הגיע" היא ענתה
"טל מה טל עושה כאן?" היא נבהלה ונתקעה במשו למעלה צחקתי והיא רק אמרה איה איה אחחח
"אני באתי להביא לך שעורי בית" אמרתי
"אהה אני כבר באה אני הולכת להתלבש" היא ענתה
עברו 5 דקות האוכל היה מוכן היא הגיעה והתחלנו לאכול
"אממ האוכל ממש טעים" אמרתי
"תודה" גלית אמרה
"טוב טל מה היה שעורי הבית?" סופנג שאלה אותי
נתתי לה דף ואמרתי "כול זה כאן" אמרתי
"תודה" היא ענתה
נפרדתי מהם והלכתי לבית שלי