האם להיות איתך פרק 7
"טוב בסדר אני יגיד לך איפה דניאל גר" אמרתי לנועה,
כי פחדתי מאבא שלי ובקיצור ננתי לה את הכתובת הרגשתי מזה נבוכה , ואיזה מעצבן שה להידפק מזה שלא עשית שום דבר רע, אותי זה עיצבן מאוד. נועה רשמה את הכתובת על דף ורוד כזה קטן.
"טוב אני הולכת לשנייה ואת תחכי לי פה אני תיכף יחזור" נועה אמרה כאשר היא קמה מהכיסא, ויוצאת מהדלת במהירות.
וואי איזה פדיחות פחדתי מאבא שלי פחדתי שדניאל לא יחשוב שאני מאוהבת בו , אחרי כמה דקות אחדות נועה חזרה ואמרה לי:,
"תשמעי דניאל בדרך לפה".
הרגשתי נבוכה ואני פחדתי שדניאל יחשבו שאי מאוהבת בו , אבל פחדתי גם אמבא שלי כחושבים על זה אני פוחדת יותר מאבא שלי.
ואז אחרי כמה דקות שמעתי צעדים מתקרבים לדלת היו דפיקות בדלת , נועה הלכה לפתוח מהר את הדלת , הפנתי את ראשי שמאלה כי ההייתי מזה מסוקרנת וראיצי את דניאל. הוא חייך אליי ואני חייכתי אליו בחזרה עכשיו אני פחות פחדתי,
"טוב אממ דניאל בוא תישב" נועה אמרה לו,
דניאל ישב לידי וחייך אליי נועה ראתה את זה אז לא חייכתי אליו כי פחדתי שהיא תגיד את זה לאבא שלי, פשוט הסתכלתי על הרצפה.
"טוב תשמעי דבר ראשון לא קרה בינינו כלום, דבר שני אני הצעתי לה לבוא אליי ובהתחלה היא לא הסכימה, אבל אמרתי לה שאנחנו נישן בחדרים נפרדים ואז היא הסכימה" דניאל אמר ועצר,
"אוקי אני רוצה לדעת איך בכלל אתה מכיר אותה" נועה אמרה,
"סבבה , פשוט איזה ילד העליב אותה ופגע בה ואני הגנתי אליה כזה אני ג'נטלמן" דניאל אמר בצחוק,
גמאני צחקתי בשקט . ואז היה שקט עד ש..,
"למה הגנת עליה"? נועה שאלה את דניאל בקול מתעניין ובמבט מתעניין,
"כי הרגשתי שזה לא נכון להסתכל ולא לעשות כלום" דניאל ענה לה במבט של שנאה,
"טוב אני צריכה ללכת לכמה דקות תחכו לי פה" נועה אמרה,
"יש תודה לאל שהיא הלכה , וואי איזה חופרת היא" דניאל אמר לי,
"אתה מספר לי" אמרתי לו,
פחדתי שהיא תספר את זה לאבא שלי,
"את פוחדת מאבא שלך"? דניאל שאל אותי במבט של רחמים,
"כן קצת" עניתי לו,
"אני רואה את הרגליים שלך רועדות" הוא אמר לי והחזיק לי את היד,
באותו רגע שהוא החזיק לי את היד פחות פחדתי לא הבנתי למה, ואז הוא התקרב אליי עם ראשו והסתכלתי על השפתיים שלו והוא על שלי.
תגובות (1)
יפה תמשיכיי