האם להיות איתך פרק 5

התחלתי לפחד לא ידעתי מה לעשות התפללתי בלב לאלוהים שיעזור לי , לא עשיתי שום דבר רע או אסור אז למה זה מגיע. אבא שלי הלך למטבח והתקשר למישהו. לא שמעתי מהו אומר, אחרי כמה דקות אחדות הוא סגר את הטלפון ויורש אליי ואמר:,
"בואי איתי עכשיו" הוא אמר לי בקול כועס,
לא שאלתי לאן כי פחדתי מהתגובה שלו הלכנו ברגל , אבא שלי הלך מהר ועצבני התחלתי לפחד עוד יותר , ואז בדרך ראיתי את דניאל לא ידעתי מה לעשות , אז חייכתי אליו חיוך קטן ומהר כדי שאבא שלי לא יראה.
לא יודעת עם הוא חייך אליי בגלל שהלכתי מהר והפנתי אליו גב, אחרי כמה דקות הגענו למן מקום כזה שיש הרבה נוער בגילי ויש שם אנשים עם חליפות ומחשבי נייד, והאנשים האלה לוקחים את בני הנוער לחדר לא יודעת בישביל מה,
"שרית" איזה מישהי קראה לי ,
היא לא הייתה עם חליפת היא הייתה עם ג'ינס רחב בצבע חום, וחולצה קצרה רחבה בצבע שחור.
אבא לקח אותי לחדר יחד עם האישה הזאת,
"שלום שרית אני נועה ואני הפסיכולוגית שלך" נועה אמרה באיטיות,
לא ידעתי מה לעשות אבא שלי הסתכל עליי במבט כועס, בחרתי לא להגיב כי פחדתי מהתגובה שלו.
"טוב יצחק (יצחק זה אבא שלי), אתה יכול לצאת ולהמתין לנו בחוץ", אמרה נועה בעדינות,
אבא שלי הלך לבחוץ והמתין,
"טוב שרית אבא שלך סיפר לי את הסיפור שאת הלכת לישון אצל מישהו" אמרה לי נועה ועצרה,
אני פשוט ההייתי בהלם שאבא שלי הביא לי פסיכולוגית,
"ההייתי רוצה לשמוע ממך בדיוק מה קרה" אמרה לי נועה,
אני עדפתי לא לענות,
"טוב תקשיבי, את יכולה להגיד לנו איפה גר המישהו הזה שאתמול ישנת אצלו ובזה נגמור,מה את אומרת" נועה אמרה לי,
"לא קרה כלום בינינו" אמרתי לה