האם להיות איתך פרק 22 (בבקשה תקראו ויש לי סיבה למה אני לא העלתי) בגלל שההייתי באילת כל חופשת הפסח ועוד היה לי מלא שיעורים בחשבון ואני לא הספקתי אפילו לסיים אותם נשבעת לכם
"אז מי זה האיש הזה , אם לא קרה כלום אז מה הבעיה שלך לספר לי, מה האיש הזה חיפש ואני יודעת שזה קשור לכסף ומי זה אסי" אמרתי לדניאל,
דניאל לא ענה לי אז לא הייתה לי ברירה,
"דניאל אם אתה לא מספר לי מה קרה אני בורחת מפה , ויותר לא חוזרת" אמרתי לדניאל,
דניאל הסתכל עליי במבט של מתלבט לא ידעתי מה להגיד לו איך לפנות אליו, ואז אחרי כמה שניות אחדות אמרתי:,
"נו דניאל אם אתה לא מספר לי את זה עכשיו אני בורחת מכאן" אמרתי לו,
"טוב בסדר אני יספר לך" דניאל אמר לי ועצר,
"נו" אמרתי לו,
"טוב לפני שההיית חברה שלי , הסתבכתי אם כמה אנשים ועכשיו לצערי אני חייב להם כסף" דניאל אמר לי,
"אז למה לא סיפרת לי על זה מהתחלה"? שאלתי אותו בקול מסתקרן,
"כי לא רציתי שזה יהרוס בינינו, אני מהתחלה התאהבתי בך מהרגע הראשון שראיתי אותך התאהבתי בך , וחשבתי שאם אני יספר לך אז את לא תרצי להיות חברה שלי, כי אני גם בן 18 וגם אני מסובך אם כמה אנשים" דניאל אמר לי ובכה,
ניגשתי אליו וחיבקתי אותו ועכשיו אני יודעת שהוא אוהב אותי באמת , אף-אחד לא אהב אותי כמו שדניאל אהב אותי , אחרי כמה דקות אחדות אני ודניאל הכלנו ארוחת בוקר הארוחה הייתה כל-כך מדהימה, דניאל ניגש אליי והחזיק לי את היד,
"מצטער שלא אמרתי לך את זה קודם" דניאל אמר לי,
"זה בסדר" אמרתי לו,
"פשוט אני לא רציתי לעמיס עלייך את הצרות שלי , בגלל שגם לך יש צרות אם אבא שלך אז לא רציתי להכביד עלייך , ותאמיני לי שלא התכוונתי שזה יצא ככה" דניאל אמר לי בבכי,
חיבקתי אותו וניגשתי אליו הוא נישק את ידיי , עוד פעם המגע הזה אני פשוט מכורה אליו , אחרי כמה שניות דניאל לקח אותי לחדר כדי להראות לי משהו שהוא קנה לי, הוא פתח את המגירה והוציא משם קופסא קטנה ,
"תפתחי אותה" דניאל אמר לי אם חיוך,
פתחתי אותה ראיתי שרשרת זהב יפה מאוד והיה שם תליון של לב קטן , דניאל העניד לי אותה לפתע שמענו רעשים של מישהו שצועד ,
"מי זה יש פה מישהו" דניאל צעק בפחד,
שמענו את הצעדים מתקרבים לחדר התחלתי לפחד דניאל החזיק לי את היד חזק .
תגובות (2)
בבקשה תגיבו לי ועוד מעט יהיה עוד סיפור ,
תמשיכי ^_^
ממני,
אנאבל