האם להיות איתך פרק 16 (אם יש בעיה אני יעלה את זה בתגובה שבפרק 4 כך גם עשיתי בפרק 15)

"בוא מוריס מחכים לנו" אבא אמר למוריס,
שתיהם יצאו מהבית לא יכולתי לפתוח את הדלת מפני שהם לקחו את המפתח איתם ונעלו את הדלת, והרגשתי למה אני חיה הלכתי לחדר לקחתי חוט וקשרתי את החוט על המתלה שהיה על הקיר, וקשרתי את החצי השני על החוט על צווארי ועצמתי את עיניי.

פתחתי את עיני באיטיות ומצאתי את עצמי על מיטה בחדר בית-חולים , ראיתי שיש עליי כל מיני מכשירי נשימה , גם ראיתי את אבא ומוריס ונזכרתי שניסיתי להתאבד ההייתי מאוכזבת כי דניאל לא היה שם לצערי הרב.
"היא קמה" אבא שלי צועק,
אחרי כמה שניות אחדות הרופא בא ובדק לי את העיניים עם פנס כזה מיוחד,
"כן היא בסדר אבל היא צריכה להישאר עוד לילה אחד כאן ומחר בבוקר נראה מה יהיה" אמר הרופא לאבא שלי , תוך כדי שהוא מוריד לי את מכשירי הנשימה והלך.
אבא שלי ומוריס הסתכלו עליי בכעס ולא רק בכעס הוא גם שלח לי מבטי שנאה,
"למה עשיתי את זה"? אבא שלי שאל אותי בכעס,
פחדתי לענות לו שזה בגלל שדניאל חושב שאני ומוריס חברים אז לא עניתי לו שתקתי.
"אהה"? אבא שלי שאל אותי בכעס,
ולא עניתי לו,
"את יודעת איזה בושות עשיתי לי, אני צריך לשמוע מהשכנים שאת מנסה להתאבד" אבא שלי אמר לי בכעס ובלחש,
ולפתע אני שומעת מישהו שצועק:
"איפה שרית אני רוצה את שרית עכשיו לא מעניין אותי" זה היה כמו הקול של דניאל,
ופתאום אני רואה את דניאל עובר בפתח הדלת בחדר בית-חולים ששם הייתי נמצאת הוא עבר במהירות, רציתי לצעוק לו שאני כאן אבל פחדתי מאבא שלי והבנתי שהוא לא יחזור.
אחרי כמה שניות אחדות אני רואה את דניאל חוזר אחורה לפתח הדלת ועומד שם ורואה אותי, לא ידעתי מה להגיד לו לא ידעתי מה לעשות לא ידעתי אם הוא יודע שאני ומוריס לא חברים. היה באלי לגשת אליו ולחבק אותו ולהסביר לו שאני ומוריס לא חברים , אבל אל יכולתי כי פחדתי מאבא שלי וממוריס, קלטתי שאבא ומוריס מסתכלים עליי בכעס ועל דניאל.
ואחרי כמה שניות אחדות ראיתי את דניאל ניגש אליי באיטיות ואז אבא שלי קם מהמקום.