האלמנט: פרק 2-חלק ב'-היציאה לדרך

נהייתה לי תחושה מוזרה שגרמה לי ללכת לסלון ביתנו,ואמא שלי עמדה שם קפואה וגם אבא שלי יישב על הספה קפוא או ששניהם שיחקו כמו פסלים אבל איכשהו ידעתי שמשהו מוזר קרה גם זה,וגם ראיתי שבדיוק אבא הפיל את פלאפונו והוא קפא בדיוק שהפלאפון שלו עף באוויר והמגן הכחול השתחרר מהiphone 4 שלו ושניהם קפאו באוויר,ושהבחנתי בזאת,עייני נפקחו לרווחה יצאתי לבחוץ וראיתי את השכן שלנו שלום בתנוחה של בעיטה בכדור אך גם הוא היה קפוא נשמתי עמוק וניסית להירגע,לחשוב
למה אני לא קפוא?
למה בכלל הם קפואים?
מה לעזאזל קורה כאן?
ובאותה שנייה פשוט הבהבתי ונעלמתי,אין לי דרך טובה יותר להסביר את זה פשוט
פ-ו-ף!
ונעלמתי,ובן רגע הייתי ליד הכיפה השקופה הענקית ההיא שמעתי קולות לידי ובגלל שהייתי כל-כך מרוכז לא הסבתי מבט לראות שיש עוד שישה ילדים כולם עומדים לידי בערך ברווח של פחות או יותר שני מטר כל אחד פעור פה בקושי יכול להגות מילה אחת או שניים.
אבל זה בסדר גם אני לא ממש יכולתי להבין מה לעזאזל קרה כאן הרגע
וטוב גם אני מפחד חהבין מה קרה כאן הרגע,עמוק בליבי תמיד אהבתי את כל האבדה-קדברה
וכל הדברים העל-טבעים אבל לא תיארתי לעצמיי שיום אחד אני באמת אראה את כל הדברים האלה בפועל,ולמרות שהאמנתי בליבי עדיין קשה לראות שזה נכון.
שכל מה שלמדתי כל חיי שגוי!!!,אולי אני נסחף כאן יותר מידי אבל הרגע שוגרתי ממקומי כל השכונה של הבית שלי קפואה ולפעמים אני מקבל חזיונות.
אין דרך טובה יותר להסביר את כל זה,או שיש?

אוקיי לפני שאני קופץ למסקנות כלשהן עדיף לי לדבר עם האחרים,הם כבר היו באמצע שיחה ובכלל לא הבחינו בי זה כאילו שהייתי בלתי נראה או משהו כזה.
דיברתי:"שלום,למישהו כאן יש הסבר מה לעזאזל קרה כאן הרגע?"
אבל אף אחד לא ענה לי ניגשתי אליהם וצעקתי:
"הלווו,מישהו???,אתם יודעים אני מדבר אליכם"
אחרי עוד תריסר נסיונות התייאשתי והחלטתי לצתת למה שהם מדברים,הקשבתי והילדה עם הקוקיות בשיער אמרה:"משהו מוזר קורה כאן"
ואחד הבנים אמר:"הו,תודה לך גברת-מובן-מאליו"
ובת אחרת דיברה עכשיו וכשהיא דיברה הסתכלתי בעינייה בטני התכווצה ולא חשתי בטוב זה כאילו רק רציתי לשמוע את קולה ולהקשיב לה לנצח נצחים היא דיברה בחן,בחינניות, ובתוך עינייה העמוקות ראיתי שמחה אושר,והמון יופי.!
ואז קול רם וחד דיבר:"שלום לכם"
והנערה היפה דיברה"מה קורה כאן???"
אבל כל מה שהיה אכפת לי ממנו היו העיניים הירוקות שלה השער השטני והעמיקות שיש בה,הרגשתי כאילו אני מכיר אותה כבר שנים.
לאחר דקה יצא מישהו מתוך….טוב אין לי מושג והופיע לנגד עינינו,הוא דיבר בקול יציב ופוקד.
"לפני שתקטעו אותי באמצע דבריי,הקשיבו טוב.
בעולמנו חיים כבר מאות אלפי שנים יצורים אשר חזקים יותר מכל סיפור אגדות ששמעתם מהירים יותר מכל מה שאי פעם תדעו מהירות האור היא אחד מהריצות הטובות שלהם אך המאומן היטב יכול לעקוף אותם יותר מכל,חלקם נאים וחלקם לא,הם חיים בארץ הסטיליה במוקפת בבועה ענקית הנקראת "אנרגייה" אך אל תטעו הם אינם טובי לב הם הורגים כל אחד שעומד בדרכם או רק קיים מבט עינייהם הוא קטלני הם ניזונים מהאנרגייה הקיימת בלב האדם ובכללי בחיים אחרים הם ניזונים מכל אנרגייה אפשרית אך הם אוהבים במיוחד את אנרגיית החיים אשר מחדשת אותם במהירות,הם חיים מהאנרגייה עם האנרגייה הם יכולים לחיות המון שנים יש כאלה בני 7,000,000,000 שהם מועצת הזקנים אבל לא נראים אפילו יום אחד מעל גיל 30.
והם גרים ב"אנרגייה" שהופכת את ארצם לבלתי נראית.אבל אתם,אתם קיבלתם את מתת הראייה שבעתכם
"עצור רגע,יש כאן רק שש"
"באמת מזה את דואגת קוקיות,לא מכל הדברים המפחידים? אבל יש משהו בדברייה אנחנו רק שש"
"לא אתם לא יש עוד אחד כאן,ואם תיתנו לי להסביר אספר לכם"
"כמו שכבר התחלתי לפני שהפריעו לי"הוא נעץ מבט יוקד בהקוקיות והמשיך
"עם מתת הראייה קיבלתם את יכולות באשר הם היכולות שלכם לא רבים כל אחד בין 2-3 והגיע הזמן למלחמה!!!
יש לכם 10 ימים וזהו.כי בסופם יוצאים למלחמה ועד אז כל כדור הארץ קפוא!! אפילו יצורי הסטיליה כי ה"אלמנט" נפגע בגלל המכתב הזה"ובאותו רגע הוא הוציא מעטפה פתח אותה והקריא את המכתב הטמון בה:"שלום ילדי כדה"א אני הוא צבי בן 12 שנה,ואני רוצה להזהירכם,נמאס לי שבני מיני הורגים ורוצחים אתכם מעתה והלאה אני אעצור זאת והצעד הראשון הוא לספר לכם מי אנחנו אז היזהרו ו.."
"אני לא יכול לקרוא עוד ה"אנרגייה" בטח הותקפה שפגעה בה המכתב וחצי ממנו שובש.
ועכשיו הגיע הזמן שתראו את הכוח החזק ביותר שיש. את כוח האלמנט