האהבה הכי גדולה ואמיתית במקום הכי שחור פרק 10

מנקודת המבט של סתיו:
איפה הארי?!
נו איפה הוא?!
ואם קרה לו משו?!
מי דואג לו?!

סתיו!!!!!!
מה את דואגת לו בכלל?!
החיים לימדו אותך לא לאהוב!!!
על טעיות לא חוזרים!
לא להתאהב

אבל מהר השתקתי את הקול הזה
אני לא מאוהבת אני מחבבת
גבר
בפעם האחרונה שזה קרה לי זה לא נגמר טוב
לא רציתי את זה
אבל לא היה לי מה לעשות
זה פשוט קרה לבד
בלי לשאול אותי
מרוב דילמות לא יכולתי להפסיק לבכות
ואז שירן באה לשבת לידי
היא חיבקה אותי ושתקה
זה הדבר הכי טוב שהיא יכלה לעשות
ידעתי שהיא מבינה אותי ותומכת בי בכל דרך שאבחר
הרגשתי יותר טוב
"זה….זה…הארי" הסברתי לה תוך כדי בכי
"ששש אני יודעת אל תדאגי הוא יהיה בסדר" היא שיקרה לי
אבל נחמד היה להיאחז בהבטחה שלה
"את חושבת?" שאלתי בטמטום
"אני בטוחה" היא אמרה בהחלטיות
"הם צריכים אותנו בחיים אחרת למה הם הביאו לו רופא?!"
היה משו הגיוני בדיבורים שלה
וגם אם לא עדיף להאמין בזה
"אבל זה..זה לא רק זה" גמגמתי
"מה עוד?" היא שאלה
"את מאוהבת בו?"
תמיד ידעתי שהיא מבינה אותי בכל מצב יותר מכולם
הנהנתי והדמעות התגברו
"אל תדאגי לא כל הגברים כמו ההוא" היא אמרה
"איך את יכולה לדעת?!" שאלתי
"תסתכלי בעניים של הגבר וכבר תביני…
מה את חושבת על העניים של הארי?!"
היא שאלה מחכה לתשובה
"לא יודעת הרבה תמימות אולי גם כאב ושמחה..לא יודעת משו כזה…"
"ואת חושבת שהוא מרגיש אלייך משו?!" זו היתה השאלה הגורלית
"אני חושבת שכן לא יודעת..רק שיחזור וזהו" התפללתי
אני מקווה
הלוואי
ואז..
צעדים
הדלת נפתחת
ושניים מהשומרים עומדים שם
אחד עומד בדלת ומכוון אלינו אקדח ועוד אחד פונה לכיוון של לואי ודניאל
ואז הוא תופס את לואי ומושך אותו החוצה
לא היה בכלל טעם להתנגד זה קרה בשניות
והם היו חזקים ממנו
וזהו
הדלת נסגרת
ואז שמענו רעש חזק כמו ירייה
צרחה
חבטה
ודממה